1- בעיקר קופא לי התחת מאז שעשיתי קרחת.

אולי סיבה מקלה לזה זה שפשוט נהיה קר.

אתמול ישבתי ללמוד שש שעות בבית קפה.

אחרי זה הלכתי לאוטובוס בדינגוף. הייתי במכנס קצר, חולצה ארוכה וסנדלים כתומות.

קפא לי התחת. חשבתי לעצמי, יש, אני אכנס לתחנה ושם יהיה לי נעים. אז היה לי יותר נעים, אבל הרגליים שלי קפאו כי יש חור בחלק התחתון של התחנה, אז קפאו לי התחת וגם הרגליים, וכל זה רק מאז שעשיתי קרחת.

2- בטיוליי ראיתי בעיקר עצי פרי. זה מה שמעניין אותי מאז שאני קטן.

כרגיל ראיתי רק שניים, וסימנתי לי אותם בראש לעת טובה יותר. עצי שסק ועצי תות. התות עוד לא בשל והשסק בדרך כלל מגעיל כי הוא אוכל את כל הפיח של המכוניות. את שניהם אסור לי לאכול.

הייתי אצל הדיאטנית. קוס אמק. אסור לי שום דבר עם סוכר אז מעכשיו רק סוכרזיתים. אסור לי לחם ופיתות, רק לחם מלא. זה הוריד לי את כל הפלאפל שווארמה סביח שבנאדם עני כמוני מפנק את עצמו כשהוא לא רוצה להוציא כסף על אוכל.

הלכתי עם אורי. הלכנו והלכנו ודיברנו. הרגליים שלו אמרו ששה קילומטר. הרגליים שלי שכחו לספור.

מהבית שלו הלכתי לבית שלי. הוא גר בהבימה. אז הלכתי עד הקרייה ומשם עד עזריאלי ומשם עד הבית את כל דרך השלום בלי יוצא מהכלל, את כל דרך אלוף שדה ואת כל רח הירדן עד הבית. אפשר לומר שלח לי כמה דקות, קצת יותר מששים דקות.

זה היה זמן טוב לחשוב, זמן טוב להרהר, הרבה זמן טוב, הרבה זמן להרהר. חשבתי וחשבתי. כל מה שהיה צריך להיחשב נחשב.

 זה הכל.