| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 10/2006
כותרת
ישבנו בבית קפה, זוגתי לסמינר בת ה- 34. אמריקאית הוט שוט שהצליחה בוולסטריט, שלא יודעת כמה היא יפה ונתקלת בבחור ישראלי פתוח ומרענן, מדברים על זוגיות עם אנשים שונים. עשינו לנו מסורת, לשבת בבית קפה אחד או שניים ואז לעשות טיול שמקיף מספר לא קטן של רחובות בתל אביב. כולם סביבי פתאום רוצים לבוא לסקס ואינטימיות ביום ראשון הבא, להירשם למפגשים הנותרים ולראות על מה הפלא. אני גם מזמין כמה שיותר אנשים, מה אכפת לי, כשאני אומר להן שבמפגשים הראשונים ישבתי שם בקוצר נשימה פסיכוסומטי זה רק מגביר אצלן את ההתרגשות- הו כמה רוצים אנשים להבין מה תקוע.
אחרי שנפרדנו נסעתי מהר אל עבר הסביון. חיכתה לי שם מסיבה בבית פרטי עם חצר אחורית. בית ענק, עצי פרי, הרבה אדמה, כוסיות, כוסים, שתייה חופשית תאורה ומוזיקה לפנים. בגדול, ידעתי שאני הולך להיות שם לבד. הכנתי את עצמי מראש שאני הולך לעבור את זה לבד ושאני הולך להנות- כי אני אמרתי, כי אני בחרתי, ואחת היא הכל.
מי מכם ומכן ששכח פעם את הפלאפון יודע הרגשת שחרור מהי. מי מכם ומכן שיצא פעם לבדו והצליח להנות יודע הרגשת שיחרור מהי. הפעם, החלטתי, כל הבחורות כמו נרות חנוכה- יפות, נעימות למראה, רחוקות ממגע- לראות ולא לנגוע, הנדסת המחשבה פר אקסלנס. הו, והיו בחורות.
היפה מכולן רקדה עם החברה שלה שם, היא היתה חמושה בכובע צ'ה גווארה, אזוקה בצמות שאחזו את שיערה החום הארוך, לבושה בגופיה עם מכנסון ג'ינס שלא כיסה הרבה ומגפיים שחורים של בייבס.
הסתכלתי ותו לא.
מסביבי היו עוד רבות ורבים- רקדתי. הייתי לבדי. ראיתי שמסתכלים עלי לעתים, עצמתי את עיני.
המוזיקה דפקה בי ונתנה בי את אותות השיחרור.
אחת בלונדינית (בלונד יב"ז) פתאום נתקלה בי, נראתה מוכרת אך לא יכולתי להיות בטוח. דיברה איתי רגע, אמרה שנראיתי מוכר. החזיקה חבילת סיגריות שצרמה לי כדיסוננס, התברר שאנחנו לא מכירים. אמרתי לה שלום ולהתראות.
מאוחר יותר רציתי לגשת אליה, בכל זאת היא האדם היחידי איתו החלפתי שתי מילים במסיבה. נמנעתי.
הבוקר העירו אותי בבקשה לצלם את הגט של אחד כתב צבאי מאישתו בבית הדין הרבני של תל אביב.
הגיעה השעה היעודה והוא מיעו להגיע.
פתאום נעמדה מולי בחורה עם בלונד יב"ז ואמרה לי שאני נראה לה מוכר. זו היתה היא מאתמול. איך אפשר לשכוח שם כמו בבי. סיפרתי לה מעלליי, פטפטנו בקטנה. אמרה לי שפספסתי את הסוס, בשלושה ימים, שיחררתי את עצמי מהאייטם.
היום עוד לא נגמר.
מסיבת עיתונאים תכף, לאחריה הפגנה. לבסוף אקנח במפגש קבוצתי עם קצת סקס ואינטימיות שחסרה לי כל כך.
הו, יש פה כמה פוסטים שעושים לי טוב. כנראה שלא קורים דברים לחינם.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
