| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 10/2006
כתיבה חושפת
הוצאתי את כל הבגדים מהארון שלי, ריכזתי את כל אוסף הקלטות העצום שלי מהעבר במדף אחד במקום בשלושה.
אני שונא לקפל בגדים, אף בגד לא יוצא לי כמשנהו ואני חושב שעם כל הקולבים שהתפנו לי אחרי המבצע האחרון אני יכול לתלות הרבה טישרטס על קולבים.
זאת כתבה פוסט. הוא גרם לי לחשוב על משהו שדיגדג אותי ביומיים האחרונים.
היומיים האחרונים לא הייתי ישיר בוטה חד כנה בוטח ועם עמוד שדרה כמו שאני אוהב להיות. אותו אחד שרואה דרך ואומר אותה.
באימון שלי גיליתי שהדרך הזו יש בה הרבה ממנגנון ההגנה שלי מפגיעה שהומצא אי שם בגיל 21 בוקר אחד.
אז איך זה מרגיש כשאני לא כזה? פתאום לא נעים לי לומר מה שעל ליבי, אני שותק יותר.
אם יש משהו שאימנתי את עצמי בו זה להסתכל על הטלפרונטר שרץ במוחי ולקריין אותו החוצה. כשאני במצב הזה אני כמו לא רואה שיש טלפרונטר, וזה לא אומר שהוא לא קיים, אני פשוט לא רואה אותו.
ללחשוף לאחרים מה עובר עלי וללגרום לאחרים להביא קדימה מה שעובר עליהם יש השפעות לא חד משמעיות.
עיתים המצב גורם לשחרור בשני הצדדים, עתים הצד השני נבהלת. לפעמים אני משתמש בזה כדי לשבור מצב של קיפאון, לגרום לשובר שיוויון. זה לא תמיד עובד לטובתי, אבל זה כן שובר שיוויון, ככה או ככה.
אז איפה אני?
אין לי תשובה חד משמעית לגבי זה, אז אמשיך לכתוב על דברים נוספים.
לפני ימים מה חשבתי לעצמי כמה מעניין (או שלא) זה יכול להיות אם אכתוב על הבחורות שאני יוצא איתן, מה אני חושב עלי עליהן ועל המצבים שאני מגיע אליהם.
זה ישעמם אותי.
כמו כל שאר הבלוגים של הגברימנשים שכותבים על הזיונים/דייטים. זה יביא רייטינג ויהיה שטחי ועלוב. מה יגידו אזובי הקיר?
אני אוותר.
היום סקס ואינטימיות.
הבגדים (בתחילה) כמטאפורה.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
