בימים האחרונים נשים מאכזבות אותי. קקה עַם הנשים האלה.
כל אחת לא סגורה על עצמה, וכך יצא שבימים האחרונים הכרתי כמה נשים שלא סגורות על עצמן, ככה בבום, נפלו עלי (אני יוצר את מה שאני מקבל), אחת אחרי השנייה.
שאלתי את עצמי מה הולך פה. מה הייתי? מי הייתי שכך קרה לי.

אתמול באימון המאמנת שלי נתנה לנו לשקוע בתוך הבוץ של העתיד שלנו. אם לא שוקעים, אם לא מודים שכך פני הדברים, אם לא מקבלים אותם כפי שהם קודם כל, אם כל הזמן מתנגדים להם, אם כל הזמן רוצים לשנות ולתקן אותם- אי אפשר לחולל בהם טרנספורמציה אמרה.

זה קואצ'ינג על סקס ואינטימיות. הסתכלתי על בעתיד הסביר הכמעט ודאי (הסבר מקוצר: מה היה בעבר, מה יש בהווה =>זה מה שסביר שיהיה בעתיד) בתור גבר בתחום יחסי מין.
עמדתי רגע בעוד כמה שנים בתור גבר, נתתי לעצמי לעמוד בעתיד הזה. לעמוד בו, בעתיד.
ראיתי את המעגליות שיצרתי בתחום היחסים עם נשים. הבנתי שאני מכיר ונפרד מכיר ונפרד מסיבה מאד מסויימת, שתי סיבות מסויימות.

והנשים האלה שהכרתי, לא סתם הכרתי אותן אני חושב. רק אם אני מסתכל על זה טוב טוב אני יכול ללמוד מזה משהו על עצמי. הבנתי.

וכל הפוסט הזה מזכיר לי פוסט שכתבתי מתישהו בשלוש השנים האחרונות האלה, על נשים שלא סגורות על עצמן ושאין לי דבר עימן ושאני עייף מהן...