| |
 הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 11/2006
כשאתה יודע בדיוק מה הולך לקרות אתמול יצאתי לעבוד רק פעם אחת וזה היה בערב. יום שלם הסתובבתי. טוב, חצי יום הסתובבתי וצילמתי עבור פרויקט אישי שאני עושה על צילום אורבניות. לא מה שאתם חושבים. בבוקר כשיצאתי מהבית יודע שאין לי עבודה סירבתי להתבאס. אני בדרך כלל מתבאס במצב כזה והחלטתי שאתמול לא. אמרתי לעצמי "אתה לא עובד היום" ואוטומטית שיחררתי את עצמי מלצפות ולקוות לְטלפון. רק בערב הטלפון הגיע וכך חוללתי את החופש שלי שהחזיק כל אתמול. בערב יצאתי עם חברה לפלורנטין. היא, הניו יורקרית המצליחה והיפה, ישבנו לנו, דיברנו על דברים אינטימיים, כל אחד בזוגיות שלו. בכל מקום אפשר לדבר על אינטימיות, גם אם למקום קוראים "חומוס בית לחם". ואז יצאנו לשתות. הנורמה ג'ין מגישים בימיש. ביקה דובדבנים טעימה ומתקתקה. שנינו אוהבים את המקום. כשיצאתי לקחת אותה כמה שעות קודם על האופנוע, הייתי בדיוק בסיבוב ברמזור כשצחקתי לפתע ואמרתי לעצמי "הולכים להעיר אותך מחר בבוקר, ככה זה הולך להיות". שבתי הביתה אחרי בילוי פורה, שכלל חומוס טחינה, בר קטן עם מוזיקה של חבר מהסמינר וסיומת בנורמה ג'ין. בבוקר צילצל הטלפון, אמרו לי ליסוע לצלם.
| |
|