עמדנו שם, קרוב למים, זקופים.
היא הסתכלה עלי וסיפרה לי מה עבר עליה בשנה האחרונה.
הורדתי את המשקפיים כדי שתראה אותי, הסתכלתי עליה.
"זה בקיצור מה שקרה לי בשנה האחרונה", אמרה.
"עוד משהו?", שאלתי.
היא החלה לתור בעיניה את תוך ראשה, עיניה זזו משמאל לימין כמו רואות הכל בתוך תוכה, "לא, זה מה שעבר עלי", אמרה.

הערצתי אותה על היכולת שלה להסתכל על כל חייה ברגע, שנה שלמה בעפעוף ולהגיד הכל או כלום. מבט.
יכולות להעריץ.
אשאיר את זה כך.