היום בעודי יושב בבית הקפה האהוב שלי נכנסה בחורה כמו ישר מהפנטזיות שלי.
אלהים הוא עדי שכתבתי פה בעבר שאני גבר שאוהב לראות נשים בטרנינג, מין מראה קז'ואל כזה של לפני/אחרי חדר כושר.
היא נכנסה עם הכסא של האופניים שלה, פתחה את הלפטופ שלה מאחורי הגב שלי ועשתה את שלה.

אני בכלל חיכיתי לחברה יקרה.
כשסיימנו והיא היתה צריכה ללכת סיפרתי לה שאני רוצה להתחיל עם הבחורה הזו אבל מתבייש.
"לך תעשה את זה", היא אמרה לי בחיוך.
"אפשר להתחבר עם הלפטופ שלי בחשמל פה?", שאלתי אותה, זה היה משפט גאוני של התחלה שעלה לי באותו רגע.
"בטח", היא ענתה בחיוך חושף שיניים לבנות צחורות (א-לה פוטושופ)
התחלנו לדבר והיא היתה קומוניקטיבית לאללה. ולא סתם, היא דיברה על רומניה אז שאלתי אותה אם כדאי שתהיה לי אזרחות רומנית, אני דיברתי על ynet אז היא דיברה על הארץ, היא דיברה על התואר השני שלה אז אני דיברתי על התואר הראשון שלי... משתלם לקרא עיתונים אני אומר לכן.

סופה של פגישה במספר טלפון. היא רצתה, אבל מסיימת משהו עם מישהו, הסכימה שאני אתן לה את הטלפון שלי...
יצאתי משם מתרגש, הרמתי טלפון לשתף חבר. אמר לי "אם זה יקרה זה יקרה". עליתי על האופנוע.
ברמזור של ככר רבין הבנתי ש"צריך לעשות על זה לט גו".
לט גו זה כל כך אני
עדיין מתרגש מהאפשרות

לקטעי לעשות לט גו נוספים