בוקר טוב לכל הקוראות שלי

התחלתי את הבוקר שלי עוד הרבה לפני השעון, זה תמיד קורא לי

לא ידעתי כמה זמן יש לי אז הסתכלתי בשעה, וראיתי שעוד הרבה, ואז זה הגיע והייתי עייף. חישוב מהיר אמר לי שאני ממש לא רוצה ללכת לשיעור הראשון שבעשר, למרות שאולי אני עוד אלך כי רק רבע לתשע עכשיו.

יש לי היום מה לעשות. יש לי עבודה להכין. גם מחר יש לי מה לעשות, עבודה להכין, אני מלא בעבודות.

מחר אני גם אלמד שיעור פרטי בהיסטוריה.

אתמול בלילה רציתי קצת להנות מהטלפון החדש שלי, אז חיפשתי רינגטונים. רק שהכל עולה כסף או שכל השאר מצריך לחבר את הטלפון למחשב. אני לא מוכן לדברים כאלה, למה הכל כל כך מסובך בעולם הזה?

הבוקר שלי נראה לי קצת לוט בערפל. אני רואה את זה בכתיבה שלי, אני רוצה לנצל את מה שאריק אמר אתמול (רק פעם אחת, אני מבטיח לא להשתמש בו יותר מידי)- אני אשקול את צעדיי.

אחרי 20 דקות: שקלתי את צעדיי, כעת אומר שלום