הרגע התקלחתי.

כרגיל במנהגי, התובנות נופלות עלי בעיקר אם אני חצי עירום, זה 'קורא' בדרך כלל בשירותים, הפעם הייתי עירום לגמרי, הכי טוב עירום לגמרי, התובנות לא צריכות לחדור עמוק מידי, אני כבר ערום.

נפתח לי שיש לי אפילו עוד יותר דברים לעשות מאשר אתמול.

חברה אמרה לי שאני תמיד עובד ותמיד עושה דברים

אחרת ארה דברים בניחוח דומה.

הרק אני לא שם לב שחיי בתנועה, בתזוזה?

מדוע איני נוכח ליופי שבחיי?