|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 11/2006
קפה בסוף אני יודע שלא עידכנתי כבר המון זמן. כבר יומיים שאני גם לא קורא בלוגים אחרים, פשוט עובד עובד עובד. שלשום בניתי לי סט בבית, ממש בסטודיו בחדר הקטן, הפקה, עם אקססוריז ובימוי של בחור ובחורה שידברו עם המצלמה שלי, כל אחד בנפרד. הם שניהם ישבו מולי, שיחקו "אין יחסים" כך שכל אחד משדר לי משהו אחר על השני. שעתיים שהישיבה של זזה בחוסר נוחות על הברכיים באין מקום הזה מאחורי המצלמה, שעתים צעקתי עליהם, ביקשתי מהם, דיברתי איתם, הזזתי אותם, כמו במאי, והייתי במאי, לשעתיים שלמות כמו שאף פעם לא הייתי, עד שיצאו לי פריימים כמו שרציתי, ברגישות ובנחישות, היה מטורף. עשינו הפסקה אחת בערך באמצע אחרי שעה של עבודה מאומצת, כאב לי הראש כבר. ישבנו, הורדנו קצת תמונות למחשב ועברנו עליהן. בסופו של דבר צילמתי 630 תמונות ובסוף כשהכרזתי "סוף" על הסט ידעתי שיש לי חומר טוב לעבוד איתו.
אתמול כבר היה יום אחר לגמרי. הוא התחיל בנתב"ג בשביתה, השתרך במהלך כל היום עם צילומי שביתה, בית ממנו ניסתה מישהי להתאבד, חיפושים אחרי בני סלע, עוד קצת צילומי שביתה ואיזה אולמרט אחד בסוף, תשע יציאות צילום שונות בכמה שעות ויותר מ- 130 קילומטרים ביום אחד רק באזור המרכז. היה שוס עונה.
הבוקר כבר התעוררתי מאוחר יחסית. תשע בבוקר. אתמול ושלשום התעוררתי בשש ובחמש בהתאמה. היום הולך להיות רגוע יותר כך מוסרים לי כוחותיי, אני כנראה הולך לצלם במאי ענק שמגיע לארץ, וכבר חייב ללכת להתקלח את המקלחת הדו רבעונית שלי.
לא שמעתי מכם מזמן, אז אתם מוזמנים לקפה בתגובות.
| |
|