| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 12/2006
פיג'לינג סאוור וצרות אחרות
אתה שותה פיג'לינג סאוור בבר, או לפחות טועם, יש לזה טעם של אפרסקים אבל אתה מגלה שזה ליקר תאנים. לזה הוסיפו סאוור לימון, אתה יודע שאין מצב שאתה שותה את זה כי מרגע שטעמת אתה מרגיש שאתה פחות גבר. מיד אתה יורק את זה וחוזר לבירה שלך. אך הוי, הבירה שלך זה רק טעימה, ועוד מבירה דובדבנים שמזכירה מיץ פטל מהבית.
אתה מחליט לקחת רמזוטי. רמזוטי למי שלא יודע זה הנגדי של הייגר אבל למעשה הוא דומה לו רק בצבע. המרקם שונה והטעם עוד יותר. אולי הם קצת מזכירים כי הם מרים טיפה וכי שניהם מוגשים קפואים...
משהו בך צועק קרייבינג. אתה לא ממש יכול לאכול אתה מבקש לנשנש. זיתים אין, אז דוחפים לך את חמוצים הבית. הקרייבינג שלך רק גדל. אתה מבקש לחם עם חמאה. אתה אומר לעצמך "יש לי קרייבינג" וגם "אבל לא בא לי לאכול כלום באמת" ואז נותנים לך סלסלה עם ששה חצאי פרוסות לחם (שש חלקי שתיים שלוש) ואתה משלם על זה תוספת של שמונה שקלים.
למזלך החמאה מוגשת עם אבקת פלפל שחור (!!!!!) שיוצרת חמאה טעימה אקסטרא ואתה מכלה את זעמך בחמש מהחצאי פרוסות האלה כאילו הן עשו לך משהו רע. פתאום נגמרת החמאה ואתה חושב לעצמך אם לחכות לעוד חמאה או לבלוס.
אתה מחכה. הברמן שוכח להזמין חמאה ואז כשהיא כבר מגיעה- אין בה פלפל שחור !!!
אחרי שעישנו לך את הצורה מפה ומשם אתה יוצא לחזור הביתה. בדרך אתה עובר אצל "ידידה" ששואלת אותך עשר פעמים ועוד עשר פעמים אחר כך מה נשמע ומה חדש. באיזשהו שלב פשוט נמאס לך, אתה שואל אותה אם עד כדי כך לא נוח לה שהיא מרגישה צורך למלא את החלל בשטויות. היא עונה שכן, אבל אתה לא היית צריך שהיא תענה כדי לדעת שזה נכון.
בסוף אתה שואל אותה אם אתה יכול לתת לה נשיקה .
"בלחי", היא עונה בחוצפה, אתה עושה פרצוף, מסתכל עליה בחיוך, מתרחק לכיוון האופנוע שלך, היא פותחת את דלת הכניסה ומסננת, "אני יודעת לאן כל זה מוביל". אחרי עוד מבט היא מוסיפה, "תרים לי טלפון מחר נראה מה עושים".
אתה נוסע הביתה בארבע מעלות מתחת לאפס ושואל את עצמך למה לעזאזל אין לאופנוע שלך מושבים מחוממים.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
