|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 12/2006
על התפיסה בלילה נשלחתי לצלם את תפיסתו של בני סלע. בדרך חשבתי לעצמי איזה בנאדם מסכן הוא, חולה. הוא חולה כי סאדיזם אינו רוע אלא מחלה, בין שהיא ביולוגית ובין שהיא סוציולוגית פסיכולוגית, והוא אונס לא כי הוא חולה מין, אלא כי זה מספק לו את היצר השני. וריחמתי עליו. כי הוא מסכן, על אף שהוא אכזר, על אף שהוא חכם, על אף שהוא אינטליגנטי ברמה מסוכנת. ריחמתי עליו כי אני מאמין שהכו אותו בכלא. ריחמתי עליו כי לא סתם הוא לא מסוגל להישיר מבט לגובה העינים. הוא פוחד מאנשים עם ביטחון ולכן הוא נטפל לנשים שיכל להן. אני מאמין שדפקו אותו בכלא, הוא חומר מצוין לקורבן והעולם מלא חארות נצלנים.
קל לרצות לדפוק בו מכות רצח, קלה המחשבה הזו, גם בי היא שכנה. אבל הוא מסכן, כי הוא חולה, כי אכזריותו ויכולתו להערים על אנשים אינם בחירה. האם הוא בוחר? הוא בוחר. אבל כמה מודעות יש בו כשהמחלה שוכנת? אני לא מאמין שהרבה. והרי הוא רצה תשומת לב. כי הוא אנושי עם כל זה שהוא גם מפלצת. מפלצת אנושית.
תתמודדו עם הניגודים. יש ניגודים בעולם. צילמתי אותו וריחמתי עליו. ככה זה
| |
|