| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 12/2006
אתמול בלילה חלמתי שאני נכנס ללבנון כחייל. אני מתכונן לקרב באיזה דיר אל סאמט'ינג ומכין את כל הציוד ובעיקר מכין את עצמי מנטלית כי אני ממש פוחד ולא סיפרתי לאמא שלי וחושב אולי להיעלם לכמה ימים ממנה כדי שלא תחשוש מהגרוע ביותר וכו'.
היום בלילה חלמתי דווקא על אבא שלי. הגעתי אליו למשרד שלו וישבו בו תלמידים. הוא ישב לשולחן, ואני ישבתי איתו לכמעין ישיבה.
הם דיברו על איך מפיקים סרט, או יותר נכון, איך מצלמים אותו, וכנראה הייתי שם בעל דעה.
בסופו של דבר קמתי, לקחתי את התיק שלי ויצאתי, והוא יצא אחריי.
בדלת הוא שאל אותי משהו בנוגע ליחסים שלנו. אני לא זוכר מה עניתי, אבל כנראה שהשבתי פניו ריקם, פשוט כי הוא לא היה מחויב באמת או שרק העמיד פנים בנוגע לזה.
בפרק השני של העונה הרביעית של מסע בין כוכבים: הדור הבא יש פרק בו פיקארד, חוזר לכדור הארץ, אחרי הקרב עם הבורג ואחרי שנטמע בהם והפך למנהיג שלהם לוקיוטוס. הפרק הזה מדבר על המשפחה שלו ועל כל הדברים שהוא בחר להשאיר מאחור (האפשרות להקים משפחה) ושעכשיו הוא חוזר אליהם לחופשה ונפגש עם אחיו, אישתו והבן שלהם.
מחר (שישי) מגיעה המשפחה שלי מארצות הברית לחופשה. אחותי, בעלה ושני הילדים שלה, אוּשוּ קטן ופושי (שם זמני).
אני הולך לתת לגלים של רגשות לשטוף אותי מחר ובמהלך הביקור.
זה יהיה כל כך מרגש.
לפרק אגב, קראו Family
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
