|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 1/2007
הן דיברו יותר מדי יום קשה עבר עלי, בעיקר מבחינה רגשית. עד כדי כך קשה הוא היה לי, שסגרתי את עצמי בחדר, שכבתי במיטה, וראיתי טלויזיה במחשב רק כדי לא לחשוב. ראיתי חמישה, או אולי שישה פרקים של סמולוויל, בהם קלארק כבר נהיה עם לנה ואז הופך את עורו, הופך למרושע, מהגר למטרופוליס, חוזר, זורק את לנה והסדרה ממשיכה עם המשיכה המינית שרק כאילו עוד לא התפוצצה. המחשבה שלי לסיכום כל הפרקים שראיתי היא שבאמת נחמד שסוף סוף הבחורה רודפת אחרי הבחור ולא להיפך. אבל האמת, לא הפסקתי לחשוב, לא הפסקתי לחשוב על מה שמתחולל סביבי, ועל כל ההשלכות של הבחירות שלי, ועל כל הרגשות שיש לי לכל מיני אנשים בחיי. והיום, היום רציתי שיהיה לי חבר, או חברה, שאני אוכל לשפוך את הלב שלי אצלם, ושיהיו מספיק אינטליגנטים רגשית כדי לשתוק מתי שצריך, וכדי לדבר בדיוק במידה, אפילו פחות ממה שבאמת צריך כי הם מבינים שאני מבין דברים אחרי שתי מילים, ולא באמת היו לי כאלה חברים, אז עשיתי לי כאלה, בעל כורחן. אבל הן הודו לי והעריכו אותי שסיפרתי להן את שעבר עלי כל היום הזה. אבל הן דיברו יותר מדי בשבילי, ולפעמים צריך רק לשתוק. היום הלכתי לרואה החשבון שלי והוא חישב לי כמה כסף עשיתי רק כעצמאי בשנה האחרונה, שלא לדבר על הכסף שעשיתי כשכיר. עשיתי כפליים כסף ממה שדמיינתי שעשיתי. ואם לא כפליים אז רבע יותר ממה שחשבתי. אבל כשזה מגיע ללחשב את הדברים זה מה שהיה. ואמרתי לעצמי "הממ, מעניין אם השנה אני יכול לעשות יותר. והרי רק הפכתי להיות שכיר לא מזמן, האם אוכל להרוויח כעצמאי כמה שהרווחתי בשנה שחלפה? התשובה הראשונה שעברה לי בראש היתה "לא"". אבל נכון שזה משחק משגע לשחק שכן ושצריך לראות מה נדרש? אני חושב שמאז שגיסי הגדיר לי שמה שמתאים לי בחיים זה להרוויח מינימום של עשרת אלפים חמש עשרה אלף שקל בחודש החיים שלי נכנסו למעיין מסלול מאד מעניין. בינתיים אני לא מצליח להגשים אותו, אבל מצד שני, הוא נותן לי הרבה דברים לשאוף אליהם, המון רעיונות שאני רוצה להגשים ושאני יכול להגשים, וכמו שאמרתי בעבר, הצלחה, ראשיתה בשאיפה, ושאיפה ראשיתה בחוץ. את הבחוץ כבר מצאתי (הוא בא אלי), את השאיפה כבר שאפתי, עכשיו כל מה שנותר לי הוא להגשים. זה מדהים. זה בדיוק מה שאמרתי על עצמי בגיל 21 על משהו אחר. עכשיו אני אומר את זה על כסף.
אני הולך לעשות קומפלישן עם עצמי על היום. אדם, ראוי לו שיהיו לו כלים, ויש כלים של ממש, שיעזרו לו לנווט ולהבין את חייו. מזל גדול שיש לי כלים כאלה, הם כלים שרכשתי ושאז גידלתי ועיצבתי. אפשר לרכוש אותם. הם משמשים אותי מאז. מזל שיש לי אותי; אחרת הייתי לבד.
| |
|