|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 2/2007
יחסים בין ציבורים עברו עלי יומיים מאד מעניינים. ובכלל, גם יום חמישי היה טוב במיוחד, פשוט מעצם העובדה שהתלוויתי לביקור של אישיות מאד חשובה כדי לברר עם עצמי בנוגע לקריירה חדשה בשבילי ויצאתי עם מסקנות מאד חשובות על עצמי כבנאדם, כצלם וכאיש של אנשים במלוא מובן המילה. בעוד אני צלם, ויודע כבר שנים שאני אחד שמסתכל על אנשים ושהמסלול שלי בחיים עבר כבר כמה תחנות כאלה- תצפיתן בצבא, ברמן (לא האלכוהול, זה האנשים מסביב. תשאלו כל ברמן), סוציולוג-אנתרופולוג באוניברסיטה, מאמן לעתיד, ועכשיו צלם... כל העבודות האלה וכל הכיוונים האלה יש להם מכנה משותף.
ביום חמישי הבנתי שחסרה לי עבודה עם אנשים. או להיות חלק מצוות, או פשוט לעבוד עם אנשים. בעקבות יום חמישי הצלחתי לפרק הבחנה שנקראת "יחסי ציבור". בואו נבחין בין "יחסי ציבור" לבין ראשי התיבות "יח"צ". עד אותו יום היו שתי ההבחנות היינו אך, אבל רק אז הבנתי מה המשמעות של שתי המילים בנפרד. יחסים וציבורים. ציבורים ויחסים. בכל הנוגע לראשי התיבות, בחווייה שלי יח"צ זה סוג של שיווק וקידום מכירות. זו כמובן רק הפרשנות שלי של זה, אבל בכל זאת, יצרתי את ההבחנה בין השניים. יח"צ, בכל אופן, זה לא בשבילי. זה כמעט תועבה. אני צוחק. אבל אני לא צוחק. מה שמעניין אותי זה יחסים בין ציבורים. ניהול של יחסים בין ציבורים. עבודה עם ציבורים, ציבורים שונים.
למרות שחשבתי על זה המון וניהלתי, לא לבדי אפילו, סיעור מוחות של בערך 10 שעות שיחה בנושא יחסים וציבורים, אני עדיין חושב שאני נמצא רק בקצה הקרחון של העניין ושיש לי עוד לאן להגיע.
בכל אופן, היום ניהלתי שיחה אסטרטגית בנושא, היא ארכה שעתיים של טלפון. שיחות אסטרטגיות זה אני ויש לזה השלכות מאד גדולות על העתיד שלי במידה ואבחר להתקדם בתחום הזה. מה שחשוב זה שזה מעניין אותי ויותר מכך. בנוסף, הבנתי שיש לי כמה איכויות חשובות שיכולות לעזור לי מאד בתחום ולגרום לי להצליח אם אמצא ואכנס לנישה הזו, נישה ספציפית ביותר. הולך להיות מעניין. מאד מעניין.
| |
|