עוד לא הוצאתי את המצלמה שלי מהתיק שלי פעם אחת מאז שנחתתי בעיר הזאת.
כל מה שעשיתי מבחינה צילומית היה לחרוש על הקמרפון שלי ולצלם את הקטנים.
היום בשש כבר קמתי להחזיק את הקטנה אחרי לילה ארוך בו אחותי בכלל לא ישנה.
אני יודע שאצלכם כבר שלוש, אבל אצלי רק שמונה בערב והאחת כבר ישנה, ולשני מספרים עכשיו סיפור.
כשמגדלים ילדים זה נורא מעייף.

עוד לא הוצאתי את המצלמה שלי מהתיק אפילו פעם אחת מאז נחתתי.
זה יקרה רק ביום שלישי כי היום היה פרזידנט דיי וכולם היו בחופש, ומחר יום ראשון, וביום שני עוד פעם חופש, אז את יום שלישי אקדיש לפרויקט הזה שלי... אם כבר להשקיע אז עד הסוף.

זה צילום מהקמרפון שלי, חרא צילום, נו ככה זה

בחוץ השלג לא נמס, אומרים לי שאפס מעלות ואולי פחות. בבית שלי, כשסיביר קומה 7 אני נורא מתעצבן, אבל פה, כשהרוח קרה זה כל כך טבעי, יותר כיף בקיץ. אויש השטויות...
כשאני פה אנ'לא כותב טוב :)
לא נורא, מחר נקנה עוד אבוקדו