הדבר היחידי שקניתי לי פה באמת זה חמוציות.

מחוץ למנהטן יש סוג של האנגר ענקי בו אתם לא יכולים לקנות לפי משקל או לפי אחדים, חייבים לקנות באריזות גדולות. זה כאילו יותר זול, וזה באמת יותר זול אם מסתכלים על זה ככה, אבל משפחה לא יכולה לצאת משם עם פחות מ- 400 דולר. תחשבו. 400 דולר. אז במסעי שם קניתי 1 קילו 360 גרם של חמוציות יבשות.
בדרך הביתה הבנתי שכתוב עליהן שהן ממותקות.
פתחתי את החבילה, טעמתי, וגיליתי שהן לא חמוצות כמו שקיוויתי.
התבאסתי.
אבל כאמור אני ידוע ביכולות האילתור שלי, הוצאתי מהארון את המלח לימון ושפכתי קצת. פרפקט.
עכשיו אני יכול לדאוג שיהיה לי פיפי אדום כמו שצריך. סתם סתם, אין לי דלקת בפיפי. סתם נהיה לי טעים יותר כשהחמוציות חמוצות.
ואגב, מלח לימון זה לא מלח, זו חומצה ציטרית, חומצה הנותנת לפירות אלו את טעמם החמוץ.
עכשיו אני שמח. יש לי ממתקים!