הדבר הטוב ביותר שיצא מ"הכוח" זה דווקא הביקורות שקטלו אותו.
הנה אחת, טובה במיוחד, שנותנת לכם תובנה סוציולוגית (בעיני אדירה) על החיים:
עדיה אמרי אור, nrg
לא מזמן שוחחתי עם עורך וידאו צעיר ובעיקר אדם מבריק שהתעסק בטיפול בפרומואים ל"יורש" של אורי גלר. גם את זמנו הפנוי הוא משקיע בקריאה של שפינוזה ופיתוח רעיונות אנטי-קפיטליסטיים, בשאר הזמן הוא טובל ידיו ברפש ומצדיק אותן בטענות של "צריך לעבוד" ו-"זה בסך הכל בידור".

לו היינו שולפים מדגם מייצג של מרבית עורכי הוידאו, כותבי הטקסטים והתחקירנים של תוכניות הטראש הדוחות ביותר היינו מגלים אנשים אינטילגנטים שחולמים לכתוב דרמה ולתחקר דמויות מפתח שעיצבו את החברה הישראלית. כאלו שחורקים שיניים על מנת להשתלב ב"תעשייה" או לשלם שכר לימוד למוסדות אקדמאים שונים. בפועל, הם (ואין זה פוסח על אמתכם הנאמנה שמתפרנסת מכתיבה על אותן התוכניות) בדיוק דמויות המפתח שמעצבות את החברה ושולחות אותה מיום ליום לסף חדש של רדידות.

תוספת: יעידו על זה כל הבחורות שיצאתי איתן אי פעם שאיכשהו עבדו עם ארז טל ושות'. קרייסט, אתם לא מאמינים כמה תחקירניות הוא אי פעם העסיק. שזזזם

(לעוד ביקורות בבלוג)