|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 2/2007
היא כזאת יפה (ומאמי) אוווח, היה לי יום מחרמן היום. הוא התחיל בלהגיד לה היי בבוקר, שלאחריו התחלתי לדבר איתה אחרי הצהריים, הצעתי לה לצאת, היא חשבה על זה שניות ארוכות, היתה נבוכה, היא אמרה שיש לה חבר, נסוגותי, היא חזרה, אמרה שזה מאד החמיא לה ושעשיתי לה את היום. בין לבין ראיתי שתי מ-דהימות עם עיניים כחולות, אחת יותר יפה מהשנייה, בזבוז של ממש לחיות בארץ בעיניי. לבסוף, קינחתי במסיבת גייז בדירה פרטית. בעל המסיבה, אחד משלושה שידעו עברית (כולל אותי כמובן), אמר לי שכולם מסתכלים ומדברים עלי (טוב, בואו לא נגזים, הרוב). הרבה זמן לא התחרמנו לי הומואים על התחת ככה... אי אפשר לומר שהתגעגעתי, אבל היתה מסיבה מוצלחת למדי בשבילי. פשוט אי אפשר לדעת מתי תעשו נטוורקינג ומתי תצטרכו לתת למישהו או למישהם כרטיסי ביקור. עדיין, אם יש משהו שעשה לי את היום, זה שהיא אמרה לי שעשיתי לה את היום. אני אגיד לה את זה ביום שני כשאראה אותה בפעם האחרונה, היא בטוח תחוויר מרוב מבוכה, (זו תהיה הזדמנות מצויינת).
| |
|