הכנתי את הכרטיס שלי מראש. הגענו לגן. היא ראתה אותי וראיתי את המבוכה בעיניה. אמרנו היי.
אחרי שלא ידענו איך להתחיל את השיחה במסדרון עברנו אחד על פני השניה, ואז היא הסתובבה אלי וסיפרה לי שהיא הרגישה מפגרת בסוף שבוע, כי בסוף היא יכלה לצאת איתי כי היא היתה פנויה. באותו יום היא אמרה לי שיש לה חבר ושהיא מרגישה מוזר להחליף טלפונים. דיברנו קצת, ואז שאלתי אותה אם היא רוצה להחליף מיילים.
היא לא עשתה את אותה הטעות פעמיים ואמרה מיד כן.
איזה כיף זה היה. ואם חשבתי על 50% לכאן או לכאן, הייתי צריך להתחשב בגורם האנושי שמחפש קשר ובזה שהיא אמרה שעשיתי לה את היום ושאני  very attractive, בקיצור, הופתעתי קצת אבל בעיקר כבר חשבתי וידעתי שהיא הצטערה שהיא לא יצאה איתי, ככה זה בני אדם, הם אוהבים להגיד כן, הם אוהבים להגיד כן, וכשהם אומרים לא הם מצטערים על זה אחר כך.
שמחתי, החלפנו מיילים והלכתי לי בשלג הביתה, אחרי שנישקתי את אושו קטן.

זה מה שלמדתי היום.שוב. בני אדם אוהבים להכיד כן.