|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 3/2007
בקעים בשלמות העצמית מאושר, כבר שעתיים או טיפה יותר אני יושב ברמת השרון, שוב, בית קפה, עובד על התמונות שלי לפרויקט האמריקאי שלי. מאושר, כי אם בהתחלה חשבתי שהחומר שלי לא משהו לעבוד איתו, הרי התבדיתי וכבר הצלחתי להוציא תמונות גדולות, איכותיות ויפות שכשאני מסתכל עליהן, על המחשב לפחות, אני נדהם, ואם רק בגלל הפוטנציאל הטמון בהן.
המסיבה אתמול היתה מגניבה למדי, צילמתי, אכלתי, שתיתי, והיתה לי חברה נעימה. אני לא שוכח את המחויבויות שלי, הן אמנם נמצאות קצת בצד, אבל אני שמח שאני עומד במילה שלי בתחומים החשובים לי. ביומיים האחרונים קצת הזנחתי את הדיאטה שלי, עם כמה לחמניות שמנות בחמאה ומגש פיצה דקה (שגם לא היתה כל כך טעימה). אני מוצא ששווה להוציא כסף על בתי קפה אם זה המקום שנותן לי לעבוד ולהפיק פרודקטים ראויים, בראייה של השקעת הכסף ולא בזבוזו. בנוסף, ניתנה לי עצה טובה מאד שלשום שאני מתכוון לממשה. לראות את העבודה שלי כפרנסה, אבל לעבוד על הצילומים שלי כדי לקדם את הקריירה שלי, למכור, לצלם, להכיר, לנווט ולקדם את עצמי. הפרנסה יְשְנה, אבל לא ממנה אהיה עשיר.
אחרי העשרה ימים בלי סקס שהיו לי בניו יורק, כאמור קצת יותר ימים, אני מגלה שאחרי שעוברים את הימים הראשונים, כמו גמילה, המצב נהיה קל יותר... באמת, צורך בסקס הוא כמו צורך לסיגריות כמו צורך לאוכל. בטח לא תסכימו איתי. בטח תאמרו, זה צורך ביולוגי, ואני אומר, נכון, זה צורך ביולוגי, אבל הצרכים שלנו הם גם מונעי תאוות, נזקקויות, ובקעים בשלמות העצמית בהווה. בקעים בשלמות העצמית. הרשמתי את עצמי עכשיו.
| |
|