|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 3/2007
"פיטרו אותי וזה הדבר הכי טוב שקרה לי" התעוררתי הבוקר כאמור לטלפון שהשעיר אותי בבית. אחר כך קיבלתי טלפון ועברתי שיחת מג"ד מהבוס שלי. אחר כך התרגזתי. הרוגז גרם למוח שלי להתחיל לפעול. נזכרתי שיום אחד נכנסתי לחנות וראיתי ספר ששמו "פיטרו אותי וזה הדבר הכי טוב שקרה לי". הבנתי שהחוויה שלי כל הזמן היא שתכף מפטרים אותי ושזו חוויה מתמשכת בהוויה שלי. כשהמוח שלי פועל, רוב הפעמים מדובר במרגליות. זה גרם לי להתחיל לפעול. אחר כך הלכתי לפגוש חברה טובה שלי מהמלחמה. לקחתי אותה לקפה ואז לרכבת. בדרך פגשתי מישהי שאני מכיר מהעבודה ובחצי משפט וחצי היא התחילה איתי מול העיניים של הראשונה. אחר כך הבנתי שהייתי קר ומנוכר אליה. הבנתי שזה היה בגלל שלא ידעתי מה לומר לה ובגלל שהיא נכנסה לי מחוץ לקונטקסט. בלי ספק צריך לנקות את זה איתה בפעם הבאה שנפגש. בדרך לרכבת ראיתי גרפיטי שסיכם לי את החוויה, והוא אולי אחד המשפטים הכי חכמים שקראתי לאחרונה: חרא זה דשן.
| |
|