אז הפעם, אני מתחיל בשיחה חדשה, פינה חדשה: בכייה לדורות.

יש כל מיני דברים שמפריעים לי בחיים ושאני מגדיר אותם בכייה לדורות.
מה זה בכייה לדורות? זה משהו שאני יודע שקיים כבר זמן מה, קיים בהווה, ושאני יודע שימשיך להתקיים אולי לעד, לפחות אחרי שאני אלך מהעולם הזה.

ואני רוצה להתחיל מארכיטקטורה:

1- בניינים על עמודים- רק בישראל (מישהו ראה במקום אחר?) יש בניינים על עמודים, אמא שלי אומרת שהאדריכל שחשב עליהם רצה שלאנשים יהיה צל ושתנשוב עליהם רוח. הבניינים הם בדרך כלל מכוערים, אבל לא בהכרח, אבל העמודים, מקץ 20-30 שנה מתחילים להתפרק, להתקלף, לגלות את הצנרת ולהיות מכוערים לדורות. בנוסף, המוטו של העמודים הוא להיות דקים ולהיראות שלדיים. בכייה לדורות.

2- בניינים שלא סיימו לבנות- הראשון שעולה לי בראש, פינת ז'בוטינסקי ובן גוריון ברמת גן מול ביהמ"ש למשפחה- היה אמור להיבנות שם מרכז מסחרי ועסקי כבר לפני שנים רבות. כל מה שיש שם זה שוג של בטון מכוער שפולש למדרכה. מדוע נעצר הפרויקט, בגלל חריגה בבנייה. כאמור, השטח פלש למדרכה והכל נעצר. בכיה לדורות, אני חושב שהתחילו לבנות את זה איפשהו בתחילת שנות ה- 90.

3- תריסים- אין עוד מקום בעולם שיש בו תריסים (אלא אם כן אני טועה?)- באיזשהו שלב ישבו בכנסת כמה חברה' והחליטו שבארץ יהיו תריסים. מה טוב בזה? לא הרבה. עוד בכייה לדורות.
מה קרה עם הבאוהאוס שהפך אחר כך בת"א לבתים מכוערים? הבאוהואס היה בניה פשוטה, שבאה לשרת צרכים. ברגע שהתחילו כל העליות עם קום המדינה היו צריכים לבנות הרבה יחידות דיור ולכן, רוב הבניינים בת"א ובארץ שנבנו בשנות ה50-60-70-80 נראים רובם אותו הדבר, במעין צורת כוורת, אמנם לא כוורת קלאסית משושה או מחומשת אבל דומה. גם לזה אחראי איזה פושע מלחמה מבינינו וכך זה ישאר, ושהדורות הבאים יבכו.

המשך יבוא