אין לי מילים. איזה יום ורק תשע ורבע בערב, ואני עייף ומחר הולך לעשות קניות. גדולות כאלה, של מבוגרים. ולא שאני רואה את עצמי כילד קטן, אבל אתם יודעים, מן דיבור כזה, ואני שמח.

 

וטוב שאני לא מדבר פה, למדתי על בשרי ש(א)נשים קוראים פה ואז משתמשים בזה נגדי. החיים שלי מתגלגלים ונמשכים, ובסוף אני פוגש את כולם. וכאלה שסימנתי במערכה הראשונה, אני יוצא איתן במערכה החמישית פתאום. אני אולי לא מאמין במזל ובגורל, אבל לבטח למדתי על בשרי את השעור הזה, שלימד אותי שאין לי מה לדאוג, אז לקחתי את זה לתשומת ליבי וחדלתי מדאגות קיומיות של חיזור. השתיקה יפה, וטוב לי שאני לא נמצא הרבה ברשת, שאני לא מחפש לי חברים וחברות כאן, שאני פוגש אותם בחיים, אנשים אמיתיים.

 

אני בא, שופך והולך, מעטים הם המעניינים, מיי לייף רול.