היום התחיל לא טוב, בצעקות. לא אהבתי את זה. קמתי like man on a mission, יודע שהיום אנימצחיל ללמוד, אבל אז היו הצעקות. יצאתי מהבית חדור ידיעה שאני מחולל את השקט הפנימי שלי ואת היותי. באוטובוס כבר ידעתי שקודם כל אני הולך לשינקין לקנות לי כובע. אז מצאתי אחד זול יותר בשוק. חסכתי כמה שקלים.משם לקינג ג'ורג', רציתי ללכת למשביר לקנות קרם שיזוף, שם הכי זול, אז בדרך קניתי לי אזניות ב- 25 במקום ב- 70, כי המקום עומד להיסגר. מצאתי גם 50 דיסקים ב40 שזה פחות משקל לדיסק, אבל לא קניתי. אפילו התמקחתי איתו.הלכתי מהר, הייתי במשימה, הרגשתי חד ומחודד.כל הבוקר חשבתי מה אני יכול למכור, זה החידוש מאתמול. נכנסתי למשביר, היה שם ממש זול, אבל לא התפתיתי לקנות דברים שאיני צריך, חיפשתי עזרה לבחור בין קרם לשמן. שניהם היו זולים, אז מה עדיף? 35 במקום 70 לקופסה הגדולה.הייתי מגנט .פתאום נעמדה מולי אשה מבוגרת, שראתה שאני מחפש, הציעה לי גם דיאודורנט כשסיפרתי לה שאני יורד לסיני...צחקתי לה בפנים- בסיני לא שמים כלום על הגוף. היא ידעה שאני לא אקנה, היא העריכה אותי על זה שלא הצליחה לחנוט אותי. חיפשתי קופה בלי תור, בסוף מצאתי. לבסוף כשיצאתי שמעתי שקוראים לי, זו היתה היא, היא איחלה לי כיף בסיני ולבוא שוב לבקר אחרי. ובגלל שאני לא יודע לשקר אמרתי לה שיקח עוד הרבה זמן עד שזה יקרה.