אתמול חזרתי מוקדם.
מוקדם זה דבר יחסי.

אני עייף. אני בכלל לא מאמין שכבר עשר בבוקר. כשישנתי והייתי לקראת התעוררות בכלל לא הבנתי מה השעה וחשבתי שיש לי עוד המון זמן, השעון אפילו לא צילצל.
השלושה ימים החרונים הפכו אותי, הימים שלי נהיו עייפים, הם נהיו הזויים משהו, ואני דואג לקראת המבחן במשפטים ביום ששי.
כי אני אמור לעבוד חמישי ששי שבת. אבל בוודאות אני לא אעבוד את יום חמישי, וביום שבת תכננתי קצת סוף שבוע רגוע.
והמקום... והבעלים, אני לא אוהב אותו, הוא לא מוצא חן בעיני, הוא יהיר ואני מוצא בו חוסר אמינות. חוצמזה, הוא גם לא נותן כבוד ויש לו תפיסה שהוא יכול לשלוט בהכל. הוא מנצל בנות ולא סגור על עצמו.  אתמול חשבתי לעזוב כשהוא אמר לי משהו מסויים שלא אהבתי, החלטתי להשאר עד סוף הערב כדי לא לתקוע לו ברז, ואז קצת נרגעתי. זה הזכיר לי את עצמי עם חברה שלי לשעבר כשהמצב כבר לא היה טוב.
הימים שלי התהפכו, אני לא אוהב את זה. האם משמע שעתידי כברמן נקבע?