| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 8/2004
זה לא פוסט כרונולוגי
פחדתי לפגוש אותה.
היום ישבתי בקאנטרי ולמדתי למבחן שלי ביום ששי. אז הגיעה באיחור קל מישהי שלומדת איתי והתחלנו לשתף על העבודה שלנו באנתרופולוגיה. היא עשתה על עמותה שעוזרת לילדים חולי סרטן ואילו אני עשיתי על חדר מיון.
לידינו ישבה חבורה של צרפתים.
הלכתי להביא לי קרטיב של דיאט אשכולית אדומה, זה הכיף שלי כשאני יושב שם.
כשחזרתי, ישבה לידה בחורה צרפתיה ששמעה שדיברנו על רפואה.
היא חשבה שאנחנו סטודנטים לרפואה. היא אולי רוצה לעשות כאן את הסטאז' שלה .
המישהי הלכה והצרפתיה נשארה לידי והתחלנו לדבר.
דיברנו על מצב היהודים בצרפת. דיברנו על הצרפתים שעולים עכשיו לארץ או קונים פה בתים ומשאירים אותם נטושים כל עוד הם לא עלו. דיברנו על החום שפקד את צרפת לפני שנה וש15 אלף זקנים מתו. דיברנו על שתי מדינות לשני עמים. דיברנו על גזענות. דיברנו על עישון. דיברנו עלקבר אחים באצטדיון עירוני אם תהיה רעידת אדמה בארץ ועל שוק הדגים והבשר בפריז שהכשירו כחדר קירור של מתים (אלה שמתו מהחום). היא סיפרה לי שהיהודים בצרפת מתבדלים מאד. הם קהילה סגורה שלא מעניין אות מה הולך עם המוסלמים הנוצרים ושאר העמכה שהולך בצרפת. היא סיפרה לי שהיה לה מזל שהיא דווקא למדה עם נוצרים והכירה את העולם וחיה מחוץ לפריז...
אמרתי לה שמאד מעניין הקונספט של להיות יהודי ולדעת שיש לך מקום להגיע אליו אם לא טוב לך איפה שאתה גר.
אחר כך שיחקנו טאקי- ספרדי. קוראים לזה UNO. אבל זה טאקי, עם קלף של 4+ (כמו פלוס 2 -רק לא).
בדרך היא שאלה אותי אם אני הומו כי הראיתי לה את כרטיס הסטודנט שלי שם התמונה שלי, השיער שלי-בלונדיני. זה בתוספת לחוגר מילואים שלי עם החיוך, היא שאלה אותי אם אני הומו. טוב.
המשכתי ללמוד עוד קצת, עברתי עוד כמה דפים, גיליתי שהחיה לא נוראה כמו שחששתי.
מתישהו היא קמה וחזרה לחברים שלה (הסתבר שהם משפחה והיא חברה שלהם), רציתי שהיא תישאר, אבל קול סיני בתוכי אמר לי "תישאר, שב בשקט, תן לה לבוא אליך, הדברים יסתדרו, תהיה בשקט"- הייתי רגוע, התמלאתי שמחה, המשכתי ללמוד, והיא באמת הגיעה בסוף- להציע לי לשחק טאקי- ספרדי, UNO.
אחרי הטאקי חזרתי ללמוד, שיעמם אותי.
אפשר לתת לך את הטלפון שלי?
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
