| |
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 8/2004
No 2
ואז באיזשהו שלב, מישהי כעסה עלי כי אמרתי משהו על חבר שלה, שסידר לי את העבודה הזו במפתיע. והיא זמזמה לעברי כל מיני דברים בערב ולא ידעתי למה אבל שיערתי. וכשנפל לי השייקר היא אמרה לי שאני שחצן. ואני ציינתי לעצמי שזו הפעם השנייה השבוע שקוראים לי כך, ושאני חייב לעבוד על הצניעות שלי, אז החלטתי לא לדבר ולשמור לעצמי בינתיים, אבל כל הערב העסקתי את עצמי שמה היא חושבת עלי אבל באיזשהו שלב התחלתי לרדת מזה, כי קלטתי שהיא עושה עלי אקט של שליטה ועושה אותי לא בסדר, אז ירדתי מזה, כי זה לא קשור אלי. נרגעתי. ולקראת סיום הערב ניגשתי אליה, והיא אמרה לי מה קרה, אז אמרתי לה שאני מת על חבר שלה ושבכלל לא התכוונתי למה שהיא חשבה ושאני בכלל אסיר תודה לו שסידר לי את העבודה. והיא אמרה לי שכל הערב היא חושבת על מה שקרה איתי ומעוצבנת, אז אמרתי לה שכל הערב אני חושב עליה בעצמי אז הפנים שלה השתנו מול העיניים שלי, היא התנצלה ונתנה לי נשיקה, אז נישקתי אותה בחזרה והיא סיימה משמרתה והתיישבה על הבר, אז הצעתי לה מים מינרלים. כי זה כיף להציע לאנשים מינרלים, זה נדיבות זה מרגיש טוב כזה. אתם לא תבינו. אז היא אמרה לי שאני כנראה יותר טוב ממה שהיא חשבה. אז אחרי זה היא אמרה לי ליד המלצרית השניה, שאותה שיתפה בארס שהיה לה עלי כל הערב שאני בסדר, ושהוא לא התכוון למה שהוא אמר, ונהייתה מעין סולחה שכזו שהיתה אמורה להיות רק ביני לבינה- ואני מודה לעצמי בלב שאני יודע לרדת מדברים וברור לי מאליו ללכת לתקשר איתה כדי שהעבודה שלנו תהיה סבבה. ובאמת כך היה.
וכרגע, יש לי עבודה.
ועוד דבר שחשבתי לעצמי לאחרונה, זהשהשתניתי, ולא בגלל שדברים חיצוניים השפיעו עלי, אלא חוללתי אותם בתוך עצמי, ההסתכלות, הביקורת שלקחתי על עצמי להטמיע, השקט שאני מתאמן בו, חזון הטיול- והיום- היו רק צרפתים במסעדה- התחלתי לאהוב אותם- המסעדה הזו מגשימה לי את הטיול.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
