מחשבה ראשונה- יש מסביבי אנשים ש"יודעים" כשהם רוצים להיות לבד, "יודעים" מתי טוב להם, "יודעים"  מתי הם מחפשים. המוטיב של ידיעה חוזר ועולה.

 

מחשבה שנייה- ישנו מחשבות ונקודות הסתכלות שאני שומע מאחרים שאני לא "אמרתי" אותן בעצמי (מלשון חשבתי אותן)ואז כשאני שומע אותן אני אומר- היי אני מסכים עם זה, וואלה זה נכון, אני אאמץ אותן לעצמי.

 

כור היתוך- אני מחיל את המחשבות של אחרים על עצמי. אתמול הרגשתי שאני יוצר לעצמי נקודות  עמידה של עצמי שמתאימות לי, שאורגינליות לי.
מתוך הדברים שלמדתי, מתוך לימודי סוציולוגיה ומגדר, החלתי על עצמי רעיונות שונים. בכך שהחלתי אותם על עצמי גיליתי שהמחשבות שלי גדולות יותר, רחבות יותר, קשת בענן. מצאתי לעצמי דעות לעמוד בתוכן. נהייתה לי אמירה, גם המבט שלי נהיה חודר יותר, עמוק יותר.
אז נהניתי להגיד לא. פתאום הוא ביטה את מה שלי יש להגיד בעניין.

 

-------------
את הפוסט הזה לקח לי שעה לכתוב. לא ויתרתי עליו כמו בדרך כלל כשמחשבה חומקת ממני ואני מוותר.