היא אמרה לי שיש לי יותר מדי דברים שאני מתרץ עם העבודה. יותר מדי דברים אתה אומר שאין לך או שאתה לא עושה בגלל העבודה.

 

היא אמרה לי שאני פוחד בלי לומר לי זאת. היא צדקה, התחיל התהליך.

 

 

לא היה כיף והרבה דברים השתנו, אני תמיד חושב על זה שהשחרור הכי גדול קורה מתוך המחשבה.
שני דברים אני רואה על עצמי עכשיו-

להשקיע ולחשוב מחשבות משחררות.

 

הרבה זמן לא חשבתי על זה שהכוח שלי נמצא בלב

הרבה זמן לא הייתי שמח כמו שהייתי שמח כשהייתי בחדשות

 

לפני כמה ימים חשבתי לעצמי שכשעשיתי את זה הרגשתי בבית ואילו עכשיו אני אוסף פירורי סיפוק כי הרי כל העסק הזה נובע לי מהראש ואילו אני עוד לא מצאתי את המקום שאני אומר עליו- זה זה.

 

חשבתי לעצמי שהנה תפסתי את עצמי ברגע של הילוך לא מודע שכזה וכמה זה בעצם חשוב להיות ערים.

תפסתי את עצמי קולט שאני מבזבז את החודשים האחרונים לא פותח כלום ורק סוגר דברים, מתעסק בסקס לא סקס, יחסים לא יחסים, עניינים בלי עתיד, הכנסתי את עצמי בעיניים פקוחות אל תקופת מעבר, כך חשבתי מאותו רגע בו התחלתי, תקופת מעבר שעשתה לי את החיים למה שהם היום ומתוכם נבע הכל.

כשתופסים את זה זה משחרר, בואו נראה מה יוליד יום,

אותי יותר מעניין מה אני יכול להוות או לעשות כדי לגרום לזה לקרות.