| |
 הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 7/2008
בין הבטן ללב II א- אתמול קיבלתי המון דעות על הפוסט של אתמול, זה היה מחזה מרהיב של תקשורת אנושית (כמובן, התגובות אינן כאן, הן במקום אחר). ב- בין הבטן ללב ולראש, הבטן שאמרה לי מה לעשות בסופו של דבר צדקה ואיתה הלכתי מלכתחילה. ג- שמתי לב שאני לומד מפעם אחת לפעם הבאה. אני מקבל סיטואציה, חושב את המחשבות הראשוניות שלי ואז קופצים לי השיעורים שלמדתי בעבר וזה מרגיש כמו (רגע רגע, בוא תסתכל מה קרה פעם ומה למדת ואיך צריך לנהוג). אני שוקל יותר דברים.זה מצויין. ד- אחד הדברים שלמדתי הוא להשהות החלטה, לחכות ולראות מה יקרה. בסופו של דבר, אלה לא הבטן והלב והראש שעזרו לי, זה הלחכות (מה שהבטן אמרה), שאז המציאות באה ואמרה לי מה הולך לקרות. ה- אני לא עצוב שהולך לקרות מה שהולך לקרות. למדתי לקח. לא כך רציתי שדברים יקרו, אבל אני שלם. ותודה לאל שאני מסוגל שחיי יהיו שלמים באשר הם.
אולי לשלווה יקח עוד קצת זמן, אבל היא כבר תגיע. גם ככה היא מגיעה מבפנים. מקום מגורים זו רק תפאורה זמנית
| |
|