- אחרי שכתבתי שהשבוע הולך להיות שבוע של הכרעות אצלי קחטתי שגם המדינה שלנו עומדת בפני הכרעות.
המתנגדים להתנתקות מדברים על זה שרוב העם מתנגד. אז אני שואל, מי זה העם? מי זה העם הזה שהם מדברים עליו? האם אני זה העם? האם המתנחלים זה העם? מי זה העם הזה לעזאזל? האם אַת זה העם? אולי אתה? מי הם שהם מדברים בשם העם?
2- משאל עם. מה פתאום צריך משאל עם? מה פתאום? יאחה קרעים? לא נראה לי. דבר מפגר- כמו ללכת על משאל עם להסכם עם מצרים, אוסלו, ירדן. מה פתאום. בשביל מה יש בחירות?!
3- הבחירות שלי של המערכת מסתמנות כנכונות. אני הולך בכיוון הצבא פנימה. אני כבר רואה לאילו שיעורים אני לא אגיע. כן, אודה, חושש-חששתי. אבל משום מה עולה לי בראש תמונה של החברה הקודמת שלי. אני והיא היינו מבריזים קבועים, היא אפילו יותר ממני. יותר ממני היא ניגשה למבחנים בלי שהיתה אפילו בשיעור אחד. הברזה היתה דבר קבוע אם היינו צריכים להתעורר בשבמונה בבוקר כדי ללכת לאוניברסיטה. אם היא יכולה אני יכול. עד כדי כך פשוט. עדיף בזוג.
4- היום בשיעור סוציולוגיה ישראלית באה לי מחשבה: את הזמן שאני לא נותן באוניברסיטה אני אתן בלקרוא מאמרים. אתמול בסוף קראתי רק אחד, אבל היום יש לי תחושה, אמצא לי עוד אחד לסכם.
כן, אני עייף, אני רוצה לראות סטר טרק עוד פעם כדי להוציא את התבן מן הבר כדי לכתוב, אבל יש לי תחושה שלא אסתפק בכך.
מחשבות ראשונות. אני חי בשביל לחשוב, חושב בשביל לחיות. אין לזה סוף, זו תכלית קיומי, זה תענוג צרוף, אני צריך את זה כמו אויר לנשימה. אני זוכר את התקופות בהן המחשבה שלי מתנתקת ממני. אני נהיה רשע, אני נהיה רע, אני לא אני. הייתי שם. אני לא מסכים לזה יותר.
-
18:17, עידכון: בדקתי באינטרנט. כל מה שרציתי במערכת- קיבלתי. אפשר להתקדם הלאה עכשיו. אני לא מאמין (אני כן), עכשיו הזמן לצעד הבא שלי.....