האמת שכל מה שרציתי היום זה לצאת החוצה בגשם, לקחת את האוטו, לשים אותו בטיילת, לפתוח את העדשה ולהתחיל להקליק את הגלים.

זה באמת באמת באמת כל מה שרציתי לעשות היום.

רציתי להרגיש קטן לים הים. שוב להרגיש קטן.

ההרגשה הזו ממלאה אותי בסיפוק.

ים, ים ומכונות גדולות. אניות, מטוסים, בניינים נפילים. פעם עמדתי ליד נושאת מטוסים בניו יורק- הוויאג'ר. בשבילי זה היה יותר מסימבולי. אני זוכר את הפעם הראשונה שלי בנמל- אניית משא, 100 מטר אורך, 20 מטר למעלה, בטח עוד 10 מטר למטה. היאכטה ששחררנו היתה שם בגודל של ביצת קינדר, לא יותר.

באמת שכל מה שרציתי לעשות היום זה ללכת לים, כמו אז בגיל 8, עם מאיה ואורי. הייתי קטן. אבל אני זוכר את זה. הפעם הראשונה.

מה בסך הכל רציתי, גלים בגובה 8 מטר? מה זה 8 מטר??

כל מה שרציתי זה לטעום קצת מלח.

איתני הטבע מחברים אותי לעצמי לאדמה ולשמיים באותו זמן.

* כשויקטור פרנקל היה במחנה ריכוז הוא היה עוזר לאנשים. הוא היה פסיכותרפיסט שדיבר עם שוכני המחנות ובעזרת המצאת משמעות או חיפוש משמעות לחייהם הצילם מהתאבדות. בסך הכל ידעתי שלא יהיה לי מה לכתוב היום וגם לא רציתי לכתוב. שינוי לא היה במצב רוחי באופן ניכר. אמנם הלכתי עם המצלמה היום להגשים סוף סוף את חלומי ולצלם את הפריימים שעולים לי בראש כל אימת שאני הולך ברחוב, אבל החושך עוד לא מש מעיניי, והשמחה לא נמצאת שם. אחרי לילה ארוך של המתנה, טלויזיה ופורומים הזויים הבנתי שאני צריך להחיל עליי את מה שפרנקל הכיל על אנשים במצב גרוע בהרבה משלי. בזיק.

*
מתפרק, מתנקה, נפתח, משיל את החומות. זה החלום שלי. נקיון.

*
מבין שאין מה להסתיר, ושאיני יכול לחיות ככה. איני רוצה לחיות ככה. איני יודע מה היא תבין. איני יודע מה היא תחשוב. איני יכול לשלוט על פגיעה פה ושם. אולי באמת כמו שהוא אמר אין לנו שליטה על החיים והנסיון לשלוט בכל דבר ודבר גורם לנו רק להתכווץ ולאמן את שריר הפחד שלנו מאובדן של שליטה. הפחד הוא שגורם לשרירים שלנו להתכווץ.
אַתָה יָכוֹל לְאַלֵף בַּז

וְעֲדַיִן לֹא תְשַחְרֵר אוֹתוֹ מֵהַקּוֹד הַגֶנֶטִי
שְלשָה שָבוּעוֹת וְיֵשׁ לְךָ בַז מְאֻלָף
וְאֵין לְךָ בַּז כְּלַל בַּז
אֲפִילוּ רָצָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִנקוֹת מֵעִנּוּגוֹ הַטְּרוֹם אִלּוּפִי
לְהָטִיל יְצִיאוֹתָיו הַמְפאָרוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָה
כָּמוֹהוּ כִּמְאַלְפוֹ לֹא חַי אֶלָּא
לְשַמַּש כְּלִי לְגוּפוֹ
פֶּרֶא מוּלָד וּפֶרֶא לִשְמוֹ
בֵּין שֶׁהוּא מְאֻשָׁר וְעַד שֶהוּא נִשְבָּר
הוֹלֵךְ מֵעִם שֶׁבָּא בָּרָעָב וּבַתְּשׁוּקָה

*  (קול רביעי)
קבלי אותי, נסי אותי, הכילי אותי, הביני אותי, היי הגדולה ממני ותני לי להיות הקטן לישון בחיקך סקס של מיצוי. סקס של שלמות.

אַהֲבָה בַּמִּדָּה שֶהָיִינוּ מִתְאַוִים לְהִתְאַמֵּן בָּהּ

אֵינָהּ בַּנִּמְצָא

לָכֵן כְּתִיבָה נִתְפֶּשֶׂת כְּאַסְפַּקְלַרְיָה לְחָשָׂך

וְהִיא נַעֲשֵׂית שָׂפָה

לַחַיִּים שֶׁהוֹשִיבוּ אוֹתָנוּ לַשֻּׁלְחָן

שֶׁלֹּא עַל מְנַת לְוַתֵּר לָהֶם

זה כל רצוני