טוב, אז כשמבקשים ממני הרחבות אני נוטה להסכים, אבל אני מזהיר עכשיו ומראש, חלק ממה שאכתוב כאן ישמע לכם כמו סינית. חלק ממה שאכתוב יהיה הבחנות על גב הבחנות אחרות.
אחד הדברים שיקרו לכם כשתקראו את מה שאני כותב יהיה שלא תסכימו איתי. יותר נכון יהיה לומר- יקפוץ לכם מנגנון, שיחה קטנה בתוך הראש שתגיד: "על מה הוא מדבר?", "מה זה השטיפת מוח הזו?", "מי לימד אותו את זה?", מה זה הסינית הזו?", "אני לא מסכימה", "הוא לא צודק", "לא נכון", "איזה שטויות". אלה שיחות אוטומטיות. הן לא חלק מכם, הן משהו שיש לכם, כמו שיש לכם יד, והיא לא אתם, אלא משהו שיש לכם. אניווי, תשתדלו להניח את הספקות בצד לרגע, להשהות אותם. לשקול. לשקול.

שבע נקודות גורמות לאדם להיות אדם בלתי רגיל:

1- אינטגריטי
2- להיות נקי מתלונות
3- להיות אמיץ
4- להיות שלו
5- להיות בעל עוצמה
6- להיות בעל כריזמה

7- רתימה

עכשיו אפרט. הפירוט יעלה לכן שאלות. תשקלו את מה שכתוב. אשתדל לפרט ככל הניתן.
מה שאני כותב הוא לא אמת. הוא דרך להסתכל על המציאות. מעבר לזה, כל מה שאני אכתוב הוא מומצא, וזו דרך אפקטיבית ומעוררת השראה להסתכל ולחיות את החיים. מעבר לזה, אומר כבר עכשיו, אין דרך להתעלות על אימון ועל הקשבה ועל נוכחות, בטח שלא תוך כדי קריאה. אלו מגבלות הכוח שלה.

1- אינטגריטי- זה המצב של היות האדם שלם. עם עצמו, עם מה שיש לו, עם מה שאין לו, ובכלל, עם אורח חייו ועם החיים בכלל. מעבר לזה, מצב של אינטגריטי זה מצב שבו אדם מכבד את המילה של עצמו וחי עם הקשר מעצים (שגם הוא דבר מומצא). אז למעשה אינטגריטי זה כיבוד המילה ולשמור על הקשר מעצים נוכח בחיים.

2- להיות נקי מתלונות- תלונה היא דרך קבועה להיות בנוגע לדברים ולמצבים מסויימים. למה דברים הם כאלה ולא אחרת. למה זה ולא זה. זה צריך להיות ככה, זה לא צריך להיות ככה. אלה הם רק חלק מהדברים שאנחנו אומרים לעצמינו ולאחרים, אלה הן תלונות. מעבר לזה, כתבתי שזו דרך קבועה להיות מפני שזו דרך שאנשים בוחרים לחיות בה באופן מתמשך לכל אורך חייהם, דרך קבועה להיות עם תלונה. להיות נקי מתלונות אומר להיות מאומן בלהבחין את התלונות שלנו על עצמינו, על אנשים ועל החיים במהירות, להבחין ברווחים שאנו מרוויחים מהיותינו מתלוננים, לקלוט את האימפקט של הדרך הזו ושל התלונות על חיינו ואז לוותר עליהן,
to give them up. זו הבחנה גדולה שקצרה פה היריעה מלהכיל. הבאתי כאן רק את הכותרות ובקיצור.

3- להיות אמיץ- להיות אמיץ אין פירושו שאין פחד. להיות אמיץ אומר להכיר בפחד שלנו ולפעול למרות הפחד.

4-  להיות שלו- פירושו להיות שלו. יש דרכים רבות להיות שלו. אחת מהן, והמרכזית שבהן, היא להבין את המציאות כפי שהיא וללא פרשנויות נלוות. כאן זה לא שיעור מבוא לפילוסופיה בו יקפוץ התלמיד השקדן ויאמר שקאנט הוכיח שאין מציאות אובייקטיבית. מציאות היא דבר קיים, ולהיות שלו פירושו להבחין את הפילטרים ממה שקרה וממה שמתרחש. שלווה מגיעה כשאנחנו יכולים להיות נוכחים לדברים כפי שהם או לחילופין כשיש הקשר מעצים באותה סיטואציה ( , הקשר שאנחנו המצאנו כאמור).

5- להיות בעל עוצמה- יש הבדל בין כח לעוצמה, בין power ל strength. ההבחנה בין השניים מבלבלת. כח זה הפעלת שרירים, בין פיזיים, בין מנטליים. עוצמה היא יכולתו של בנאדם לרתום  את האחרים (תכף אסביר מה זה), להניע תהליכים, לעורר השראה- עם תקשורת. בלי כח. אז במילים אחרות, להיות powerful פירושו לקבל את המציאות כפי שהיא  וגם לקחת את מה שנותנים לכם.

6- להיות בעל כריזמה- שלא כפי שנהוג לחשוב, כריזמה אינה בהכרח דבר מולד אלא דבר נרכש. היא נמצאת אצל כל אחד. היא מוגדרת במילון ככושר מנהיגות, קסם אישי, יכולת השפעה, סמכותיות. לכל אחד מאיתנו יש את זה בתוכנו, רק שאצל אחדים זה חבוי מתחת לשכבות של הגנות, פחדים, כשלונות, מסכות והצגות ואצל אחרים זה חלק מהביטוי העצמי שלהם. כך או כך, לכולנו יש יכולת לפתח כריזמה. כזו שסוחפת ומעוררת השראה, כזו שנמצאת בעמוד השדרה שלנו, שמספיק שנעמוד בשקט, העולם כבר יחוש בנו בתוכו.

7- רתימה- רתימה היא לגרום לאפשרות חדשה להיות נוכחת עבור האחר, ושהוא נרגש ומתמלא השראה מהאפשרות הזו.
אפשרות היא כמו סוג של הקשר מעצים. היא אינה דבר אמיתי, היא מומצאת. ברמה הזו היא אמיתית- כאפשרות.
רתימה היא הלכה למעשה לגרום לאפשרות שהמצאתם לעצמכם ולחייכם להיות נוכחת אצל האחר או האחרים, ושהם יהיו נרגשים ויתמלאו השראה מכך שלכם יש את האפשרות הזו.

עכשיו השאלות.
אבל תקראו את זה שוב לפני שאתם מגיבים. תנשמו.

לפי גופמן, הפרט נוטה להתייחס לאחר עפ"י הרושם אותו הוא מעורר. אותו הרושם הוא כעין הבטחה עתידית למדידת מעשי האחר. כל סטייה מהרושם עשויה להתפרש כהולכת שולל. במקרה שלי, ניתן להניח כי תמי תפסה את רצוני להישאר כמביעה את משיכתי אליה ואף כ"הבטחה" ליחסי מין. ברגע שזה לא קרה היא שאלה אם אני נמשך אליה, שאולי בעצם זו הסיבה שיחסינו לא הרחיקו למקומות מיניים יותר. במילים אחרות, תמי שאלה אותי אם אני בעצם משקר לה וזו הסיבה בגללה נעלבתי.

אני שולל את המושג "גבר רגיש" שמתפשטת במחוזותינו. היא מייצגת לכאורה זן חדש של גברים, סיווג נוסף איתו אדם צריך להתמודד בשדות החברתיים של חייו. למעשה זו בסך הכל "יציאה מהארון" של רגשות ומחשבות שלבטח תמיד היו שם במצב חבוי