האם אני כבר לא שופך פה את חיי? יכול להיות. בטוח לא כמו
פעם.
היתה לי חברה. היא קראה את הבלוג שלי לפנים והחוצה
אחר כך היא השתמשה בו נגדי.
חודשיים אחרי שהתחלנו להיות יחד היא פתחה בלוג משל עצמה.
היא לא סיפרה לאף אחד. גם לא לי.
היום בלילה ראיתי אותה שוב. היא הגיעה עם איזה קירח לבר
שלי... זה שאני הכרתי לה.
לשנייה הייתי המום.
אחר כך קלטתי, עוד נצחון שלי, עוד נצחון שלי. זה לא שאני
באוטוסוגסטיה או משהו כזה, זה לא שאני משכנע את עצמי בדברים
שאינם. אבל אם אני נותן לה משהו-היא משתמשת בו נגדי-ואז
הולכת ופותחת לה בלוג סודי משלה-ואני מגלה את זה אחרי הקשר,
זה נצחון, כי אי אפשר להגדיר את זה אחרת, זה נצחון מוסרי,
זה צדק פואטי... בטח ובטח כשהיא לא סיפרה לדוד שלה שאיים
עלי שיש לה בלוג ושהיא לכלכה עלי בו.
אז למה זה נצחון? לא כי "זה המקום שלי", אלא כי אני בראתי
לה את האפשרות והערב היא הלכה לשם להתחרמן עם הקירח,
בכיף, בכיף, גם לי היתה חברה מספקת משלי...
רציתי להיות רשע... קרה לכם פעם שרציתם להיות רשעים?
לעשות ככה דווקא, כדי שהאחר יסבול, או לפחות שיהיה נבוך עד
עמקי נשמתו...
תארו לכם, זה בטח דייט ראשון ואני ניגש אליהם ואומר...
אה... סיפרת לו שיש לך בלוג? ...
או משפט פתיחה אחר... אה... היי... היא סיפרה לך
שהיא נותנת מכות לגברים שמעצבנים אותה?! כן, תשאל
אותה...
אתם יודעים... ואני לא צריך אפילו לשקר... הכל אמת
אבל היי
הספיק לי שהיא ראתה אותי מהאוטו שלה...
יש אנשים שהם פשוט לא רשעים
נשיקות ממי, תכתבי עוד כמה פוסטים טובים על עצמך... לא
קראתי אותך כבר חודשים, את מעניינת כקליפת השום
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
