|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
על העיוורון
לא הכל זה לחיות או לא לחיות איפה שאתה חי.
בעוד אתה נעצר במקום אחד, אתה מפתח לך יתרונות במקומות אחרים.
העניין מתחיל כשאתה מבין שאם אתה תקוע במקום אחד זה עוצר אותך בכל המקומות האחרים.
אחד הדברים החמקמקים ביותר הקיימים הוא ש"הזמני הוא הקבוע".
היום אמרתי לאמא שלי שאני לא סומך עליה ולכן לא אספר לה מה התכניות שלי לעתיד כי זה עלול לפגוע בי בהמשך.
מעניין כי עליה אני רואה איך דברים יפגעו בי אם אספר ועם אחרים קשה לי יותר.
מהצד השני אני מבין שבגלל שאיתה יש לי הכי הרבה קילומטרז' בחיים אני יכול לחזות את ההתנהגות שלה.
היום הבנתי שאני לא אדם שחושב ברמה תועלתנית. אני לא חושב איך אני יכול להרויח מדברים או לנצל אנשים.
זאת חולשה עצומה כמו שזו חוזקה שמעידה עלי רבות.
הולך לישון עכשיו.
צריך לקום עם זה בבוקר.
מילות קוד: תובנה, אבא, שיחה, הבנה, ראִיה, שינוי כיוון.
זכור
| |
על ביקורת ולט גו
חשוב להעיף אנשים מהחיים שלא עושים לך טוב.
חשוב לדעת לקבל ביקורת.
אבל לתת לה מקום יחסי בחיים ולא מקום מוחלט.
אחרת זה עושה כאב גב.
אמא אמרה.
ולי זה מזכיר את הסיפור על שני נזירים עת הלכו בין הרים והגיעו לנהר בו עמדה אשה שהתחננה שיעבירוה את הנהר.
הרים אותה אחד מהם והעבירה והמשיכו בדרכם.
אחרי ימים אמר זה לחברו, שמתי לב שכבר ימים אינך מדבר איתי, קרה משהו?
אמר לו, הרמת אישה בניגוד למנהגנו.
ענה לו חברו- אמנם הרמתי אותה אבל הורדתי אותה אחרי שחצינו את הנהר, אתה עדיין סוחב אותה.
זכור
| |
יום העצמאות
אני מתלבט כמה לספר ולמי...
אני יודע שאני צריך לסגור את עצמי ולא לענות לטלפון או לייצר פגישות נוספות כי אני צריך להסתגר.
יש לי מטרה וזו מטרה נעלה שאני מוכן להקדיש לה את חיי.
מצחיק שתאונת דרכים מלפני שנתיים וחצי מממנת את חיי כיום.
מצחיק שביום בו הייתי אמור לחתום על חוזה ונפגעתי בעודי בדרכי לשם
אותו היום הוא כה משמעותי שנתיים וחצי אחריי.
שלושה ביולי, יום אחד לפני יום העצמאות האמריקאי
remember.
ואתם יודעים מה?
עוד חודש הבלוג הזה בן 7,
כבר ילד גדול.
ואני, אני עדיין יוזף ברויר, מתחת לכל המשחקים
| |
30 שנה / זכור
פעם, לפני שנים רבות, כתבתי שאנשים הולכים מהחיים שלי פתאום, נעלמים כאילו בלעה אותם האדמה, מסרבים לכל תקשורת איתי. עם השנים זה הפך להיות הסיפור של החיים שלי, זה קרה לי 3-4-5 פעמים עם אנשים שונים. כל אחד ואחד מהם חזר יום אחד והתנצל על מה שהוא עשה, הכה על חטא וביקש לחזור לקשר. חלק מהאנשים האלה איתי בקשר היום, כזה או אחר, חלקם רק רצו להקל על רגשות האשמה שלהם. סלחתי לכולם.
יום אחד התקשר אלי אדם שלא דיבר איתי 30 שנה.
remember
| |
עוד מסקנות על מה שהיה
בהמשך לפוסט הקודם:
1- לקארמה יש טבע של בומרנג, היא מסתובבת וחוזרת אליכם, לטוב ולרע... במילים אחרות- כול כלב ביג'י יומו. היא למדה את השיעור הזה.
2- היא למדה שכל מה שהיא מחפשת היום היה ועדיין גלום בי. לקח לה שנה להבין את זה. טוב, היא היתה צריכה להיות לבד בשביל זה.
3- היא הבינה שעם כל הכבוד לקשרים חברתיים, קשר זוגי בא קודם. מין תובנה טריויאלית כזו אבל לקח לה זמן והרבה לבד כדי להבין את זה.
4- אנשים שעוזבים את החיים שלי חוזרים ומתנצלים על מה שעשו. עכשיו היה זה תורה להתנצל, היא התנצלה.
5- היא למדה שאסור לבגוד באנשים שהכי יקרים לה ובכלל. היא הבינה את זה. טירוף.
לכל אדם יש תפקיד אצלכם. את השאר החיים מלמדים.
remember
| |
אני מלא ברעיונות. כמה מהם ממש טובים. פוטנציאל עצום. גם מתחיל לגבש לי חיים שוב. אוסף אותם לאט לאט.
התחלתי לרוץ. זה משפר את הכושר הגופני
ואת דימוי הגוף שלי.
שמחה אין. אבל דכאון גם אין. פשוט אין שמחה. טוב, לפחות אני לא שונא את עצמי. גם זה משהו.
אני צריך להתנקות. כמו שהיה פעם. פשוט הייתי נקי.
נקי משיט. זה היה מזמן. אמרו לי שזה לא ישוב. אבל אני לא מאמין שזה לא אפשרי.
דברים שאני רוצה קורים תוך שנה. שנה.
לפתח חטאת רובץ. תשוקתו אליך ואתה תמשל בו.
Remember
| |
מבחן
כל הפעמים שרציתי לכתוב לך
כל הפעמים שרציתי להתקשר אליך
כל הפעמים שחשבתי עליך
כל הפעמים שדיברתי איתך
בראש שלי
וחלמתי אותך
והופעת שם
כי רק בך בחרתי
מישהי שאני מכיר נכשלה עכשיו במבחן שהבחור שלך עבר בהצלחה אתמול
מבחנים קובעים מי אנחנו ועל מי אנחנו יכולים לסמוך. הם קובעים מי החברים שלנו באמת.
remember
| |
דיוק, הגנה
היא השאירה אחריה אדמה חרוכה בכל מיני מקומות
לא רק אצלי
גם אצל אחרים בהם נגעה נותרה תחושת חמיצות. אכזבה קראו לה.
אם אתה מדויק אתה מוגן. עצב הוא חוסר חיות, בכל עצב יהיה מותר.
מה שלוקח אנרגיה חייב ללכת.
זכור.
| |
היא אמרה לי
עוד משהו שהיה שם בשיחה
היא אמרה לי: מי שבוגד באמון, זה באישיות שלו, הוא יעשה את זה שוב.
remember
| |
יומני היקר
אני מרגיש כאילו כשלון הקונספציה
החלטות שעשיתי בעבר, עקב נסיבות שונות ובחירות שנעשו במודע לא עמדו במבחן המציאות, וכן, אני חד, לפעמים נוקשה בהחלטות שלי איתי.
הפעם הזו היא גם כזו.
מה לעשות שרק במגע עם מים אני מבין את זה. הבוקר בשירותים ועכשיו באמבטיה.
כשלון הקונספציה.
לא אוסיף מילים.
זכור
| |
פוסט על אנשים
לא היה לי איך לפתוח את החודש. אז לא פתחתי אותו.
עדכון על מסיבת האפודים הזוהרים: הגעתי לשם בשש והתחילו להגיע אנשים שעשו מפגש של אנשים שרוצים שיורידו את מחירי האלכוהול. בשמונה היו כמה אנשים עם אייפודים, ואחת, זו שארגנה את זה בין השאר לבשה אפוד.
מאוחר יותר נודע לי שאחד מהאנשים הבין שזו היתה מתיחה אחרי שהןא דיבר עם מישהו מהמארגנים. האמת- זו לא היתה מתיחה בכלל. אם נאמר לו שזו היתה מתיחה זה נאמר כדי לא לקחת אחריות על הכשלון. זו לא היתה מתיחה בכלל, אני אומר את זה בתור מקור ראשון.
מחר יש לי שני ראיונות עבודה. לאחד אני לא רוצה ללכת. משרת סלקטור מוצעת לי. מבחינתי זה באיחור של 3 שנים. הייתי צריך להתקבל לעבודה כזו כשעוד הייתי סטודנט. התאמצתי ממש כדי להגיע לראיון ולא הצלחתי. הפעם אפילו לא התאמצתי והזמינו אותי. אולי אלך ואולי לא. הראיון השני הוא סודי, אני לא מדבר עליו. אני לא מאמין בעין הרע, אבל עדיין לא אדבר עליו. אני אשמור את האנרגיה שלי למחר. מחר אני רוצה להפציץ.
היום הבנתי דבר מאד מעניין. בימים האחרונים התלוננתי פה בבלוג שאני לא משתמש בסטודיו שהקמתי לי. עת הייתי במקלחת תחת המים לפני שיצאתי את ביתי הבנתי שרק כשאני עובד אני רוצה ליצור ואם אין לי עבודה אני לא רוצה ליצור. שמתי לב שאם אני עובד יש לי דרייב וכשאני לא עובד הדרייב עובר לניוטרל. זה נראה לי באותו רגע הגיוני לגמרי.
כדי לפשט את דבריי אתם יכולים לדמיין את עצמכם בתקופת מבחנים- אם יש לכם זמן אתם לא תלמדו. אתם תשאירו את זה לרגע האחרון ותספיקו הכל. זה בדיוק מה שהבנתי.
היום הבנתי דבר מה על אישה. אין לי את החופש לומר מהו ואל לאף אדם לשאול אותי בדבר. אומר רק זאת- אם שכחתי שיש אנשים מסוג מסויים, ושכחתי אותם, נזכרתי בהם, הם קיימים.
ורק על זה אני צריך לומר
Remember
| |
על אימון ותגובתיות
בצורת האימון שעברתי בחיי ישנו המושג "להיות תגובה".
"להיות תגובה" (להלן: להיות תגובה ללא מרכאות מעכשיו) פירושו שאתה חי, החיים קורים לך ומסביבך ואתה פשוט מגיב להם.
ההפך מלהיות תגובה, אגב, זה להיות "גרימתי".
גרימתי פירושו שלא משנה מהן הנסיבות בחייכם, אתם אל-נסיבתיים, אתם לא מתפקדים כתגובה למשהו שקורה אלא גורמים לדברים לקרות בלי קשר למה שקורה.
((עכשיו חלקכם תשאלו: "נו, ומה, לא מתייחסים לכלום? מתעלמים?)(התשובה היא לא, אבל זה אימון אחר, בין השאר על דבר שנקרא "רגישות"))
לאחרונה בחיי האישיים אני מאד תגובתי. לעומת זאת, בחיי המקצועיים אני מאד גרימתי דווקא. זה מתבטא בכך שאני שומע שמדברים עלי, אנשים שאני עוד לא מכיר, אנשים שמכירים אנשים אחרים, ואני מגיב. אני מגיב בכעס עתים, בציניות, בוויתור.
אחד הדברים שלהיות תגובה מאמן אותי בהם הוא להתאמן על הלשון החדה שלי. אני מדמיין את הצורה של הדברים שאני רוצה להגיד לאותם אנשים חסרי פנים, ואז כשאני פוגש בהם אני משחרר רסן וזה דבר שלא היה לי פעם.
הבחנתי בזה.
והתגובה הראשונה שלי (כאדם תגובתי) היתה לעשות את זה "לא בסדר", לנסות "לשלוט" בזה ע"י רצון לתקן את זה. (לשלוט ע"י תיקון, סוג של פאשיזם עדין אם תשאלו אותי)
ואז גם הבחנתי בזה
הרצונות שלי בנוגע לעצמי ולשליטה העצמית שלי מתבטאים ברצון לשקט פנימי.
שקט פנימי לא מגיע לא משליטה ולא מגיע מתיקון העצמי.
אצלי הוא מגיע כשאני חותך דברים באמצע ומסתכל פנימה, גם אם זה פנימה לתגובות שלי. בעיקר לתגובות שלי.
תובנה: כשאנחנו מבינים מה מפעיל אותנו אנחנו נרגעים. אנחנו נרגעים.
עכשיו צריך לזכור להסתכל
| |
במקלחת חושבים על העתיד
חשבתי על זה שהיה לי רע היום. היה טוב, עד שנהיה רע. היא פתאום הגיעה בצעקות, והכל התחרבש.
אז הלכתי להתקלח.
במקלחת חשבתי על חבר שלי ששכר דירה,ועל זה שבעבודה שלי אני מרגיש שהיא זמנית כי איכשהו אני חושב שיש על צווארי חרב.
המאמן אומר לי את הדברים הבאים שאכתוב פה במהלך הפוסט.
אני: העבודה זמנית, אני רוצה לעבור דירה, ואני רוצה אופנוע, הכל ביחד מסוכן.
מאמן: הקשב לתמונה הגדולה יותר, צור לך את המטרות שלך, פרוש כנפייך. מעכשיו ועד שתמות יהיה לך חוסר בוודאויות.
אני: אף אחד לא מתכוון לפטר אותי. עוד חודש אחד כזה ואני קונה לי אופנוע.
אני: השלב הבא, יד ביד עם כניסה לעבודה סדירה, תכין לך את הדירה שאתה רוצה. אתה צריך חדר לישון בו ועוד חדרון לצלם בו, זה כל מה שאתה צריך, בקונסטלציה כזו או אחרת.
מאמן: תעבוד תרויח. צור לך הזדמנויות חדשות. אל תוותר על הגשמת החלומות שלך, בסופו של דבר אתה תחייה מהם.
מאמן: יעלו לך פחדים ודאגות, תהיה מוכן.
אני: Remember
אני פותח בזאת את "תכנוני 2006".
לא צריך לחכות עם זה עד חג המולד.
בשנת 2006 יהיה לי אופנוע. אופנוע יכולת.
בשנת 2006 אני עובר לדירה משלי. דירת העצמאות.
בשנת 2006 תהיה לי עבודה (או עבודות) שמבטאות אותי.
בשנת 2006 אני אצור לי מערכת יחסים. יחסים של הגשמה.
חצי שנה.
| |
פרח
sms: מה שאתה מרגיש זה את הצורך שלי לאהוב, לגעת, להיות שלך, של מישהו.
[מה שאפשר לעשות במילים כתובות]
Remember
| |
גם אני ידעתי
הלכתי לישון למרות ועל אף על רעשי גזיזת הדשא וגיזום העצים שקורים בדרך כלל ב-8 לפנות בוקר והפעם קרו רק ב-11.
מחשבה שחלפה במוחי : "תתעסק בפרסום שלך ובכסף" החזירה אותי לאסי דיין של אתמול שכעס כשגילה שאהובתו מנוצלת בכל פעם מחדש. "מתי כבר הבנת בפעם הראשונה שהוא מנצל אותך?" שאל אותה בכעס לא סמוי על האירוע של גיל 15.
"אני לא מסכימה איתך, זה הכל עניין של השקפה", אמרה בשכנוע עצמי עמוק ושאינו מחובר לעצמה רגע לפני שעזבה את קליניקתו בפעם האחרונה.
הוא ידע שלא יוכל להתוודות לה לעולם. יש לה אישוּ עם בעלי סמכות. אסור לו.
[ר.ב 0925]
Remember
| |
ממעמקים למעלה
אם לומר את האמת אני קצת מדוכדך. אני יושב עכשיו בספריה ולמחר יש לי להגיש עבודה של ארבעה עמודים ואני עדיין קורא את המחברת כדי להבין מה רוצים ממני. הלוואי שהייתי במוד של... בואו נחבר את זה לשם ואת שם לכאן ואז תצא לי עבודה. אבל אני לא. אני עייף. ועבודה- אני עוד צריך למצוא והעורך כבר דחה את הטור השלישי שלי למרות שעורך אחר כן פרסם טור אחר שלי. אז ככה- מבחינת לימודים- עבודה אחת, שלושה מבחנים ושני סמינרים לסיום התואר. מבחינת עבודה- להמשיך להגיש קורות חיים לכל העולם. מבחינת אופנוע- אופנוע! עוד תמונה שלי התפרסמה. מאמן: לך ישר ואל תסתכל אחורה. זכור.
תוספתא: אני לא באמת צריך להרגיש רע. כל מה שיש זה לפעול לפעול לפעול. החיים קורים למי שחי. המצב שלי זמני. זכור.
| |
~ ~ ~ ~ ~ ~
זה מצב מעניין. הוא אמר לי אל תדחף. זה בכלל לא טוב לדחוף. תשאיר כמה דברים לא פתורים. דברים באפילה.
לא צריך לדעת מתי נפגשים. מתישהו. שיהיה במצב של רטט. מצב של חוסר הגדרה.
מה זה המצב הזה של בטחון. בטחון שמגיע מחוסר בטחון. מחסך. מה זה.
אני עוד כל כך לא בשל ככה.
אתה כבר יודע. אתה כבר יודע מה עושים.
תזכור
| |
לפתח חטאת
מעניין. קראתי תגובות. נכון שאני כאן כדי לתקשר עם אחרים. קצת נבהלתי מהתגובות. חשבתי להעביר למחשב שלי ולמחוק. אז אמרתי- יש אנשים שיבקרוני, יש אנשים שלא יבקרוני כך או כך, אלה ההשלכות של שיתוף ואני בחרתי את ההשלכות הללו בעצם זה שאני כאן. לא באתי להתווכח, לא באתי להתנגח. באתי לשתף. לפעמים קשה לשמוע ביקורת, לפעמים אני לא רוצה ומת לברוח אבל זה לא יקרה, לפחות לא הפעם חרמן או לא, מוסרי או לא זה הבלוג שלי ויקרה בו בדיוק מה שאני ארצה שיקרה בו - - - - - -
נועד להבהרה עצמית ולא כטריגר לאחרים להתעצבן- זכור.
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
