בעודי  רואה פרק של האוס עולה מולי חברה שמספרת לי שהיא מרגישה לא טוב.
התחלתי לשאול אותה מה בדיוק היא מרגישה וכמה זמן.
הקאות, שלוש היום וחמש אתמול, שלשולים, שלושה היום, כל האוכל מהיומיים האחרונים, וכך גם כל התרופות מאתמול בבוקר.
כאב ראש, סחרחורת.
אמא שלה אמרה לה לקחת אקמול, להתקלח וללכת לישון, אבל אקמול אולי היה עוזר לה לכאב הראש, הוא לא היה נוגע בסיבה להקאות ולסחרחורת. מעבר לזה, אולי היא היתה מקיאה גם אותו. היא לא ראתה את זה. היתה בטוחה שאני מטריח את עצמי לחינם, אולי מחר היא היתה מתקשרת אלי.
בלי לשאול אותה הרבה נסעתי לקחת אותה והבאתי אותה למוקד ברמת השרון.
הרופא במוקד אמר לי שצדקתי. מזלה. שמחתי שלא שמעתי להצהרותיה, שמחתי שהצלחתי לראות דרך התסמינים ודרך הסירוב המדומה שלה ולהביא אותה למיון.
אני יושב לידה עכשיו במיון, אינפוזיה תקועה לה ביד.
אנליזה בחדר מיון
אנליזה בחדר מיון.