לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הנדסת המחשבה / יוזף ברויר
Avatarכינוי:  יוזף ברויר

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2022    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פאולו קואלו הוא אימפוטנט


היום דיברתי איתה והבנתי מה היתה הבעיה שלי איתה.

כשהיא מספרת על עצמה היא מספרת על השיעורים שהיא עברה, ועל זה שהיא פגשה את עצמה, ודברים מדהימים וגדולים ושריגשו אותה, והמהות שלה, והשריר שלה, וההשתקפויות שלה, והגדרות, והקלה, ובכי קטרזיס, ותקשורות, וקבלה, ואויר, והכלה ועוד כל מיני מילים, ואז הבנתי שלדבר עם אנשים לפעמים זה כמו לקרוא ספר של פאולו קואלו בשחור לבן, בלי התובנות, או עם תובנות אבל שיהיו בשקל, כמו שיטת הפלקל- לא ממש מחוברות, כי זה לא נוגע, כי זה תובנות אלטרנטיביות על הקיום, כי זה אישיות אלטרנטיבית כי האחרת בהקפאה, כי זו "הטובה" היא כמו אחת עם מאסטר קטן בראש שאומר לאן ללכת ומה לעשות ואיך להגיב, וזו ה"רגילה", זו שנולדתם איתה כבר לא ממש טובה כמו זו המשוכללת שפיתחתם לעצמכם. ממש הבדלה בין אישיות מוארת לאישיות חשוכה. סלקציה.


ואי אפשר להתקרב. אי אפשר להתקרב.
חומת סין. 

 

ואין, אין להדחיק את האישיות. יש לגדל אותה ולתת לה להתפתח. להפוך אותה מרגילה ואולי חשוכה למוארת, אבל לזכור- תמיד תמיד- שהיא רגילה ותמיד תהיה רגילה ולא מיוחדת, ולפי זה להתייחס אליה, כי לנצח היא תהיה שבירה, אחת היא דרגת המוארות שלה, ושהיא הבסיס של עמוד השידרה, ולא זו האלטרנטיבית אעלק.



אז אמרתי לה: די כבר להיות נזיר בודהיסטי, די.
וחשבתי לעצמי שלא הייתי רוצה לעשות סקס עם נזיר בודהיסטי, או עם נזירה.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 21/6/2007 02:12   בקטגוריות אושר פנימי, אימפקט, אימון, הנדסת המחשבה, הקשר מעצים, השראה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנשים יקרים מפז


רקע: דיברנו על יחסים שוב, דיברנו עלינו ביחסים עם אחרים שוב, ועל יחסים בינינו ועל מה אולי יכול לקרות ומה אולי לא.

 

"האינדיבידואליות לוקחת מחיר יקר מדי", אמרתי לה אחרי שהתלוננה שהיא תישאר בסוף לבדה בבית החולים בו תעבוד, שם היא תקבל את מנת היחס היומית שלה.

"אז מה לעשות", היא שאלה, "לוותר עליה? או אולי להמשיך לקוות שאצליח למצוא מישהו שאוכל לחלוק איתו את האינדיבידואליות שלי?".
"כאן מתחיל עמק השווה", אמרתי, "אינדיבידואל חזק חייב להיות עם אינדיבידואל חזק אחר. רק כששניהם יחד הם יכולים לוותר על חלק מעצמם בלי לוותר מכורח אלא מבחירה".

איך, תשאלו, איך אינדיבידואל חזק יהיה מוכן לוותר על חלק ממשי מעצמו בשביל מישהו אחר, הרי הוא ישנא אותו אחר כך על שוויתר מעצמו, הרי הוא ישנא את עצמו, הוא לא יסבול את עצמו, הוא ירגיש מעמיד פנים. נכון, זה יהיה כך אם הצד השני יבקש לקחת אנרגיה ממנו במהות היחסים איתו. אבל אם שני אינדיבידואלים יהיו יחד, השלב הבא ביחסים שלהם (בשביל שיעבדו) יהיה לעגל את פינות האישיות שלהם ולמרוח אותן בדבש. "רק כששניהם יחד הם יכולים לוותר מעצמם ולעשות את זה באמת".
"הרבה יותר קשה למצוא מישהו שמעניין אותי מה שיש לו להגיד, מאשר למצוא מישהו שמעניין אותו מה שיש לי להגיד", אמרה בתסכול מפוקח. "גם לי", עניתי בהבנה, "אני יותר מעניין מאחרים".
"אתה מבין בדיוק למה אני מתכוונת".
"אני אקים משפחה רק עם מי שתמריץ לי את הדם במוח", אמרתי לה, "ואני לא יודע אם אנחנו נמשכים או אם אנחנו מסתדרים, אבל גם הראית לי שיש עוד נשים כאלה בעולם וגם עשית לי את זה עכשיו לגמרי".
"בשביל זה אני פה", היא ענתה לי, בשביל זה אני פה.
אנשים כאלה הם יקרים מפז. "אני אוהב אותך מאד עכשיו" אמרתי לה. יקרים מפז.

"תגיד, אתה חושב שאני נורמלית", היא שאלה לסיום.
"אני חושב שאת נהדרת", עניתי, "הייתי עם נורמלית, זה משעמם".

נכתב על ידי יוזף ברויר , 3/4/2007 01:22   בקטגוריות אפשרות, הגות, המילה שלי, הנדסת המחשבה, השראה, חסד והתגלות, חרא זה דשן, להיות מאומן, להניע תהליכים, ליל הסדר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה פשוט יהיה אחרת


דווקא נחמד... התעוררתי הבוקר למשמע סמס שמאחל לי חג שמח וחזרתי לישון.
אחר כך, לאורך כל שעות היום קיבלתי סמסים שונים, בין אישיים ובין קבוצתיים שאיחלו לשלומי ולאהבתי ולהצלחתי.
לומר את האמת, שלחתי רק סמס אחד ביוזמתי. את השאר שלחתי כתגובה ואף הופתעתי מזהות השולחים ומכמותם.

קניתי לי דיו למדפסת, אולי מאוחר מדי, אבל תליתי לי את הצילומים על הקיר מול העיניים שאוכל לקבל השראה מהם ואני ממשיך לעבוד. השנה, סופסוף, לא אלך לחגוג את ליל הסדר כמו שנים קודמות.
כשאהיה גדול, חשבתי לעצמי, אם אעשה ליל סדר במשפחתי, זה יהיה אחרת, הרהרתי תוך כדי רכיבה על האופנוע. זה פשוט יהיה אחרת.

המחשבה הקודמת ממשיכה לי כבר יומיים: החירות שלי מתחילה בראש שלי.

חג שמח
נכתב על ידי יוזף ברויר , 2/4/2007 19:05   בקטגוריות ליל הסדר, פסח, השראה, עבודה, עבודה, עבודה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



83,208
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליוזף ברויר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יוזף ברויר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)