כשלולה מבקשת ממני לשים צילומים אני נוטה להיעתר לבקשותיה.

כאמור אכלתי היום בצהריים את השאריות של אתמול.

 

תמונה 1: סלט לבנוני. ברקע- השניצלים שלי. (צילום: יוזף ברויר)

 

תמונה 2: תמונה ממעל של הפתיתים והשניצל עם הסלט והתותים. הכנתי אותם בעיקר בשביל הצילום ורק אחר כך בשביל לאכול אותם (צילום: יוזף ברויר)

תמונה 3: קערת תותים. שני קילו בעשר בשוק הכרמל. (חיתוך: יוזף ברויר)

 

תמונה 4: בדרך לבאר בערב יחד עם חבר כיבד אותנו הספיידי החושב (חלק ריספקט: יוזף ברויר)

חזרתי עכשיו מהשוק,
התחלתי לבשל עם יין וסוכר חום. אחרי שנים של אכזבה, גיליתי שאם שמים נקניקיות במחבת, נותנים להן להיצלות מעט בשמן זית או חמאה ואז שופכים פנימה יין אדום ונותנים להן להתאדות יחד עם היין ובתוספת מעט סוכר חום עליהן הן מקבלות את טעם היין והופכות להיות מתקתקות ועליזות ומתחילות להיות מנה עיקרית ראויה כבישול ולא כסתם עוד משהו דמוי חביתה בצורת הכנה.

נוסף על זה, למדתי להכין סלט לבנוני כמו שאכלתי אי שם בג'יש במסעדה החמודה ההיא שהכרתי ביום הראשון של המלחמה.
כל מה שעושים זה קוצצים נענע, קוצצים מנה יפה של בצל ירוק, שופכים חצי כוס מיץ לימון משומר, מלח לפי הטעם ולבסוף קצת קארי, או חוויג' (אין הבדל בטעמים שלהם). את הכל מערבבים ביד, שמים במקרר לחצי שעה, מוציאים ואוכלים.
הסלט הזה הופך לטעים יותר ככל שהוא עומד יותר במיץ של עצמו.