| 1/2004
חוצפן
לפחות תן את הקרדיט שמגיע לי בתור מי שייסד איתך את האתר. מה פתאום זה הפך
להיות רעיון שלך מלכתחילה?
ממש חוצפן.
חבל.
המכתב שלי אלייו נמחק
שינית את מכתב הפתיחה באתר. נעל.
מחקת אותי מההיסטוריה.
ועכשיו אתה רוצה שאני אבוא לדבר איתך?
I don't think so.
מבחינתי אין לך זכויות באתר הזה, אתה ויתרת עליהם בשיחת הטלפון האחרונה שהיתה לנו, אני הודעתי לך שזה המצב ושזו ההשלכה של מעשיך, ואתה הסכמת לכך, להזכירך.
מקומך בדפי ההיסטוריה ישמר, למרות שאתה חושב שמחקתי אותך. אתה נמצא שם בדפי התקצירים ובדפי הביקורות.
מעניין שעכשיו, אחרי חודשים ארוכים של אי תקשורת אתה בוחר לכתוב לי כך, בכעס, במרירות. אני חושב שיש לך מה לומר לי שלא אמרת, אולי אתה מחפש דרך.
דע לך שמהמכתב שלך עולה אלימות שלא מקובלת עלי, מזכיר לי קצת בריונות ילדותית של אנשים שכותבים בפורומים לילדים.
אני לא ביקשתי שתבוא לדבר איתי,אני לא הזמנתי אותך. אני רק אמרתי שאתה יודע איך להשיג אותי.
אין לי שום עניין בריב איתך. אני את הפרק שלי אתך סיימתי.
אתה לא מדבר לעניין.
אני לא יודע איך בלב שלם אתה אומר שמקומי בהיסטוריה יישמר, כשמכתב הפתיחה שלך מציג את האתר כאילו אתה חשבת עליו לבד. אתה הקמת אותו לבד, ואתה הבאת אותו לאן שהוא נמצא - לבד.
אתה לא חושב שהקוראים הקבועים שלך ישימו לב שזה קצת מוזר?
אני רוצה שתדע שאני לא כועס עליך. כל פעם שאני נכנס לאתר אני קורא שוב את הדברים שאני כתבתי ואני חושב לעצמי, במלוא הענווה הראויה, שהוצאתי מעצמי ממש את המיטב בכתיבה שם (אני מודה שחלק מזה בא בעקבות לחץ שלך שאני אכתוב משהו).
לא ביקשתי זכויות באתר. את התקצירים שכתבתי, ויש כמה כאלה, כבר ניכסת כיוון שלא כתוב מי כתב איזה תקציר. אבל גם זה כבר לא משנה.
רציתי לאחל לך בהצלחה בבחינות, אם יש לך.
ושאין בי יותר רגשות. לא של כעס, לא של מרירות, לא של אכזבה ולא של שום דבר אחר. אני שמח שעשיתי את מה שעשיתי כשהייתי חלק מהאתר וכשהפסקתי להיות.
אני שמח שאתה לא כועס.
לכשעצמו, לא ניכסתי לעצמי שום דבר, אולי חוץ מאשר את שכתוב מכתב הפתיחה. השם שלך מתנוסס על הטורים. התקצירים הם כאמור ללא תוית כלל.
יופי שאתה לא כועס ויופי שאתה שלם, אבל מבחינתי, אקט ההתנתקות שלך היה אלים ביותר והותיר משקעים רבים כמו שאני בטוח שלא רצית להשאיר. או שכן.
לא רק זאת שנטשת את האתר בלי להודיע, גם יצאת מהקשר איתי בלי להודיע. בלי להודיע. לא רק זאת- גם לא ענית לטלפון במשך חודש ארוך. השארתי לך אינספור הודעות במשיבון, השארתי הודעה יום אחד לאמא שלך, היא אמרה שאתה מתקלח (באותו שלב כבר לא האמנתי לה), יום אחד תפסתי את אחותך בטלפון, היא אמרה שאתה עסוק ואולי פלטה משפט אחד או שניים יותר ממה שהיה רצוי, התעלמת ממני בעקביות- אז אני מאד שמח שאתה שלם עם העזיבה שלך. בלי קשר בכלל, ואני לא משווה אותך אליו, גם אבא שלי, אם אשאל אותו- יגיד שהוא שלם עם העזיבה. מהנסיון שהיה לי איתו, אני אגיד שהוא פשוט מנותק.
יש דבר אחד שעוד עומד בינינו, לפחות אצלי (והרי לחיצת יד היא אינה לחיצת יד עם שני הצדדים לא מחזיקים ידיים- גם בעזיבה)- אתה חייב לי הסבר. אני אסתדר מצויין גם בלעדיו, אבל אתה חייב לי הסבר, ואני מאד ישיר באמירה הזו כי אין טעם להתעלם ממנה.
לקח לך ארבעה ימים לכתוב לי תשובה למכתב הקודם ואתה מוצא לנכון לענות לי- לך עד הסוף לשם שינוי, לך עד הסוף.
הבהרות- ההתכתבות שלי היא עם זה.
פתאום באמצע החיים הוא שלח לי מכתב.
ההתכתבות נמשכה על פני כמה ימים ואולי עדיין לא נגמרה.
| |
האילן
ראיתי את הסרט על אילן, באמצע בכיתי, כשהוא קידש את השבת, כשראיתי את הילד שלו דייויד שמדבר אנגלית.
| |
היום הזה
עבדתי היום הרבה שעות, אבל לא היו כמעט אנשים. מחר יש פתיחה של תערוכה די יפה בגלריה שלנו, כולכם מוזמנים לשעה 7 וחצי בערב בבן יהודה פינת ירמיהו. עבדתי ועבדתי, בקושי עבדתי, אבל לא נהניתי, לא אהבתי את העבודה. בראש היה לי את הרעיון עבודה שאליו הלכתי בסוף המשמרת שלי- מקום מקסים, מסעדה מאד יוקרתית, הכסף שם לא מדהים כמדומני, אבל הוא יותר מאשר בית הקברות הנוכחי והשעות מעטות יותר אם הבנתי נכון. אז אחכה לתשובה ביום ששי. ואחכה גם לנואר. ואחכה גם לטלפון מוילה פולק. וכלם היו בניי. ואני עוד אגיע לבר, ממש בר, כזה רק עם אלכוהול, רק משקאות, רק נקיים, רק קוקטיילים, רק בירות, רק... אני עייף. קמתי בשבע ועכשיו שבע, ולא נחתי לרגע. ואני יוצא לבלות היום. החלטתי שאני יוצא לשתות, מקום שאני מחכה ללכת אליו. עכשיו מתחילה לי תקופת בחינות, ממש עוש שבוע, מבחן ראשון של קורס שנכנסתי לרבע ממנו בדיוק. חודש של בחינות. קצת יותר קשות, קצת יותר קלות. חפיף. יהיה מעניין. נראה איך נסתדר בעבודה. הביטוח כל הזמן שולח לי ולאמא שלי מכתבים בהם הם מציעים תוספות לביטוח חיים שעשינו שנינו. אם תשלמי 33 שח בחודש ותמותי בתאונה- ילדייך יקבלו מיד 200 אלף שקל- זה מאד מעניין. לא קיבלנו את ההצעה שלהם. שיזדיינו כולם. אני עייף עכשיו, אולי אוכל את המרק של אמא שלי האשפית. טוב די
| |
הצבא והאוניברסיטה
אז קיבלתי את הכסף מהמילואים, קצת יותר משכר מינימום אני חושב, 60 יום, , כיסה לי את המינוס ונתן לי עוד קצת שאני הולך לשלם לאוניברסיטה, איזה כיף. חסר משמעות.
| |
האתר
העליתי את האתר של אמא שלי, עוד לא העליתי את כל הקבצים. מחר מחרתיים זה יהיה.
| |
המצב של הרוצח
תשמעו- זו בעיה. או שזו לא בעיה בכלל. הוא רצח, הוא הצליח, זה נכון. עכשיו הוא הולך להתחתן עם מישהי שהוא מעולם לא ראה. האם לאסור את החתונה? האם מותר? מצד אחד, אני מסכים עם חברה שלי- אין להבדיל בין דם לדם, גם רוצחים אחרים התחתנו, ובמה הוא שונה? האם האימרה, צדק לכל לא חל עליו? האם הצדק שצריך לחול עליו שונה מהצדק של האחרים- ואז- האם זה צדק. או לא. האם הוא ינמק בכלא עד יומו האחרון או שמא זה מאסר עולם של 25 שנה ואז הוא יצא בגיל חמישים ומשהו- שאז אני כמעט בטוח , מישהו יתנקש בו או משהו (לא רוצה לחשוב על דברים כאלה, לא רוצה לחשוב עליהם). האם מותר לאסור את זכאות חתונתו? זה נוגד זכויות אדם. המשך בפעם הבאה
| |
תמונה של רבע שעה
פגשתי עכשיו את אילן, התקשרתי לבועז הוא הציע לי עבודת שומר ב20 שח- סירבתי, התקשרתי לנאור בפעם האלף, שאלתי מה קורה ולמה הוא לא בקשר איתי ומה עם העבודה- אני מחכה כבר המון זמן- אולי אלך להיות מאבטח בהרבה כסף לשעה. נראה מה יהיה עוד 40 דקות. גם התחלתי לראות את הפרק השני ואני הולך לסכם אותו הערב ולהתחיל לעשות את הפאקינ' עבודה שלי כבר. לפני בחינות זה זמן מצויין להכין לוח זמנים. פתאום לפני השער של האוניברסיטה קוראת לי מישהי- שירתה איתי בצבא. ואז בשער מישהי קוראת לי בדיוק כשאני פותח את התיק שלי לשומר- עוד מישהי מהצבא. סתם תמונה של רבע שעה. קניתי אתר לאמא שלי- אני אפרסם אותו ברגע שאעלה אותו לאויר- הוא מהמם לטעמי, מרשים ביותר, ואותי הוא מרגש. מחר יש לה יומולדת 56 ואתר זה בדיוק מה שיעשה את זה מדליק. אני הולך לעשות לו יחסי ציבור מטורפים. היאח הידד
| |
הערב הזה
אני פה על המחשב מקליד בשקט, הילדה ישנה. החלטתי לקנות לאמא שלי את האתר כבר, הרי יקח יומיים עד שהוא ירשם באינטרנט, עד אז אכין אותו כבר. יש לו בעיות קטנטנות אבל זה לא מונע ממנו לעלות. עוד יומיים יש לה יומולדת- אשמח לבוא אליה עם אתר דוט קום על שמה. זה יהיה נחמד. גם התחלתי לעשות את העבודה על נשים במסע בין כוכבים, אני מרגיש את סיום הסמסטר- שני קורסים שבכלל לא נכנסתי אליהם- אני אצטרך ללמוד מאחרים- אף פעם לא עשיתי את זה, זה הולך להיות משחק. היום אני קונה את האתר, היום אני רואה את הפרק האחרון של אוז. אולי היום גם אראה את הפרק החדש של הטרק. השבוע אני עובד רק יומיים, כל מיני שינויים של הרגע האחרון. לא לדוא, הכל במשחקיה.
| |
משהו שעשה הבוקר לי
הלילה חלמתי אי אילו חלומות טורדים התעוררתי לפני השעון ורצתי לשירותים מיד הלכתי גם למקלחת לשטוף מעלי את הרהורי הלילה המשחק החל
| |
שינוי לכיוון פריצה 2
ואז בהלכי מהחדר שלי למטבח אל המקרר קלטתי בהבזק מה נהיה בסך הכל הפסקתי להיות רפלקסיבי. זה אומר הכל.
| |
שינוי לכיוון פריצה
בא לי להתפתח לעוד כיוונים למתוח להתרחב להוסיף להכליל גם סתם תחושה של לילה רוצה להוסיף עוד כתיבה לכתוב למרות הכל לכתוב בכיוון חדש לבחור את מה שיש זה הנצחון הגדול ביותר שכחתי כמה פרדיגמות נתקעתי בעוד כמה אחרות הגיע הזמן עכשיו אתחיל
| |
הבלוג
תשמעו אני קטֵן. בזמנים הטובים היו לי שלושה עשר מנויים, היום רק שמונה. מה קרה לעדת הקוראים שלי, הלכה אני מעריך, כבר אין לי כניסות כל פעם, מן הסתם עקב כתיבה פוחתת, מעניין. בלוגי נהיה משהו אחר, איני מתבטא כמו פעם, איני משתף באותו אופן בכל אופן. יצרו איתי קשר מוואלה, רצו שאהיה מנהל פורום, סירבתי, הצעתי את פרי אטי במקום, אמרו שלח ונראה, אשלח, ואראה. קפה נואר- ממש לא אכפת לי לעבוד שם לשון המעטה הבר האקטיבי- זה לא רציני, הם משלמים שחור,אף לא ביטוח לאומי פן אפגע ממשהו לא אהיה מבוטח. האבטחה, מסתבר שהיה לי עסק עם שקרן פתולוגי- כך נודע לי, קיבלתי טלפון אחר. מה שנראה לי הוא שאם לא אתקבל לנואר, אלחץ על הגז בכיוון האבטחה, הרבה כסף תנאים נוחים הולך לישון מייאו מייאו סטינג צועק עלי שוב ושוב
| |
אחותי
זהו, היא נסעה לניו יורק, היא תעלה על המטוס ב12 וחצי ותיסע מעבר לים, אני אתגעגע אליה, אני כבר. יש לה ילד בבטן, היא תהיה אמא עוד חמישה חודשים. אמא שלי עצובה , גם לי לא מתחשק שהיא תיסע. היום אמא שלי קצת בכתה. סוף שוף יתא לי להיות עם עימה קצת קוואליטי טיים, לבד, רק שנינו. היא סיפרה לי קצת מהתכניות שלה. היה לי כיף להיות איתה. היה לי בעיקר חשוב. אני אוהב את אחותי, אפילו אוהב מאד- ואני אתגעגע אליה, ובפעם הבאה שאני אראה אותה, אני כבר אהיה הדוד של הבן שלה. אחותי
| |
תשובות לשאלון השבועי
מהי ארוחת הבוקר האהובה עליך?
הבוקר אכלתי ביצה עין עם קבנוס.
אבל הכי הכי: ביצה קשה, בורקס וסלט.
מה את/ה חושב/ת על האנשים שקונים 500 דונם על הירח במאתיים שקל?
זה מאד מעניין.
מעל איזה מקום היית רוצה לעופף בכדור פורח ולהשתין עליו בקשת גבוהה?
כנראה הבית של שרון. אריק.
האם יש סיכוי שתמצא/י את מה שנוצרת לעשות?
בהחלט, אני יודע כבר לגמרי מה עושה לי טוב ומה אני רוצה לעשות בחיי.
| |
אחות נוסעת
אחותי נוסעת היום, היה לנו ממש קצר, הימים עברו בטיל, הייתי באוניברסיטה (מעט) או שהייתי בעבודה (ארבעה ימים רצוף) או שהייתי אצל חברתי או ש... אבל קמנו ביחד ואכלנו ארוחות בוקר ביחד, והיא באה לבקר אותי בקפה, ויש את היום. היום יש לי ראיון עבודה בקפה נואר- כולם מתלהבים מהמקום הזה, העיניים נפתחות פתאום כשהשם עולה, שמתי לב לזה, זה בדיוק כמו לומר שאני עושה תואר בקולומביה או בהארוורד, או ב MIT, באותה מידה אני יכול לומר שקיבלתי 790 בפסיכומטרי או שאני טס לניו יורק עוד שבוע- הכל הבל הבלים- כולכם- תִירַגוּ. חבל לי שהיא נוסעת, גם לאמא שלי חבל, ולאחותי חבל עוד יותר. 3 שעות אחרי שהיא נוחתת יש לה פגישות כבר. אז עכשיו אני הולך לשבת איתם במטבח, כדי לא להחמיץ רכילויות ושאר גוד טיים עם אחותי. סלמת.
| |
שואה
הנה אני מעדכן את הבלוג שלי באמצע הלילה עת חזרתי הרגע מהעבודה הלא מכניסה שלי, כבר יצרתי לי שתי אלטרנטיבות : קפה נואר הסטייליסטי (פגישה ביום ראשון) ובר אקטיבי (פגישה שנדחתה ממחר כנראה ליום ראשון). חוץ מזה עוד תלויה העבודה המכניסה מלאבטח את משרד המשפטים. אז יופי. ממש שואה שם לפעמים- ריק, א-לה ריק , ואז פתאום השעון מראה 11 ודקה, אנשים מתחילים לבוא. שתבינו, התחלתי משמרת ב4 וחצי, ובשעה 8 עברו דרכי רק 4 אנשים, שהיוו בסה"כ 2 שולחנות. אני מתנצל על המספרים, אין לי כח לחשוב זכרה ונקב עכשיו. פתאום מחר אני עובד בוקר, היינו אני אהיה בקפה ב8 וחצי בבוקר עד 6 אלהים זה כל היום, פשוט ביזיון, או כמו שאומרים- שואה. חייב להתאפס על הלימודים. יש לי להגיש עבודה, יש לי לקרוא כמה מאמרים. טוב בסדר.
| |
הוא אמר
אני מניח שהנך בן אדם צעיר ואינך חייב לזכור הרבה דברים שאמרתי, שבשעתם אמרו ועוררו התנגדות וגיחוך.
אמרתי שיבוא יום ולכל פועל תהיה מכונית, כולם פרצו בצחוק. היום תסתכל על הכבישים.
אמרתי שצריך למדע את המדינה, כולם אמרו שזה חלום שווא, היום ההיי-טק מציל את חיינו.
אמרתי שישראל יכולה ליצור הרתעה, כולל אופציה גרעינית ולא האמינו, אמרתי שישראל יכולה לייצר מטוסים ולא האמינו, אמרתי שישראל יכולה לעשות שלום עם שכניה ויש לנו שלום עם מצרים, ירדן ואפשרות לשלום עם הפלסטינים וסוריה.
היום אני אומר שיהיה מזרח תיכון חדש מפני שיש עולם חדש, אפשר לראות מה שקורה בעיראק, מה שקורה בלוב, מה שקורה בסודאן ובירדן, מה שקורה בסוריה.
המתנגדים לשלום לא ישנו את העולם, העולם ישנה את סרבני השלום.
רוב האנשים רוצים לחיות בשלום ובביטחון ולא להכנע למזימתם של טרוריסטים ופנאטיים דתיים.
לא ירחק היום ותראה עולם חדש גם באיזורנו.
אל תבהל ממהמורות ומקשיים, מציניים ומספקטיים, העולם לא נבנה מציניות ולא מתקיים משינאה.
יד המאמינים היתה היסטורית גם כיום על העליונה, כך גם היא תהיה גם מחר.
שמעון פרס
| |
Craving
היא אמרה לי שיש לה קרייוינגים. טוב. אז עכשיו אני אפרט את הקרייוינגים שלי: גויאבה- עד שנמאס פסיפלורה, אף פעם לא נמאס סלט סיני של אמא שלי בורקסים של אמא שלי לַבּנה בְּיוּנס תותים מהעץ, כשיש לקטוף סטינג דוידוב ציון TNG לאן נעלמו הקולות  מאד מעניין מה שאתה אומר  לילה טוב
| |
שיעור פרטי
המשכנו לקרוא את הסיפור לימדתי אותו מה זה אורלוגין, ומהי איצטבה לימדתי אותו מהו אתרוג ומהו סיפור החנוכיה לימדתי אותו מה זה בלב שלם ואז מה זה בלב ולב לימדתי אותו מה זה להשפיל מבט, מהי גאות ומהו שפל לימדתי אותו מה זה שבת מכל מלאכתו לימדתי אותו מהן עיניים כבויות לימדתי אותו מהם פירות ההדר ולימדתי אותו מהם דגנים אמרתי לו ששפתו דלה מאד ושהוא רוצה לקרוא הוא אמר לי שרומיאו ויוליה זה סיפור, אמרתי לו שזה מחזה הוא אמר שהפשיזם הוא בן המאה ה- 19, תיקנתי לו ל- 20 הצעתי לו לקרוא את נער קריאה. תקראו גם אתם.
| |
סקיפי
השתמשתי בסקיפי עם ידידה שלי פעם ראשונה ממש כמו שיחת טלפון, ממש מדהים והרבה יותר קל מהמסנג'ר למיניו ממש נחמד מומלץ
| |
לדף הבא
דפים:
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
