לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הנדסת המחשבה / יוזף ברויר
Avatarכינוי:  יוזף ברויר

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2009

אלא אם כן אותי


אולי יש לי עוד קצת חום לא בדקתי כאבי הכתף מאתמול נעלמו לכאבי ארובות העין הימים האלה לא נגמרים ישן הרבה אוכל מעט יחסית.

ביתי שקט וגם האינטרנט לא מרעיש יתר על המידה אני שומר על פרופיל נמוך ולא מעדכן דבר עד היום התקשרו אלי רק שני אנשים לשאול לשלומי הראשון לא שימח אותי בכלל ממש ההפך השניה אני אוהב ושמח שהתקשרה גם זה ששה ימים באיחור.

כמה דברים פתאום נפלו עלי אתמול פגישות שיתופי פעולה סיכומים ואני פה תקוע בבית חולה אסור לי לצאת בלי כסף לבזבוזים.

חשבתי לעצמי שאחזור לצייץ ולעדכן כשאבריא חשבתי כך וזה גרם לאצבעותי לחשוב מה לכתוב דבר ראשון אולי האני חזרתי או משהו כזה אבל אז לפתע עלה לי בראש רעיון אולי לא לעדכן בכלל לא כלום שאף אחד לא ידע שאף אחד לא יבין שאף אחד לא ישאל אלא אם כן אותי.

זה דבר שמצא חן בעיני למדי מתישהו אני אחזור לכתוב ולתת תוכן החוצה בשמי אבל בינתיים זו חווייה מעניינת פשוט לא לתת כלום יחסית למישהו שנותן כל הזמן שלא ידעו שישארו בחושך לי יש תכניות להגשים.

בעידן כלכלת השיתוף והמידע כל אחד ממתג את עצמו עד בלי די בעזרת הכלים החדשים אין כמו ניסוי לעשות סטפ בק ולראות איך זורמים המים דווקא בכיוון הנגדי כדאי שאבריא.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 30/10/2009 21:50  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חזיר עם הפרעות קשב


אתמול בלילה ראיתי ראיון על הפרעות קשב. נאמר שם שקיימת אימפולסיביות ושאנשים עם הפרעת קשב לא מחזיקים זמן רב בעבודה.
יתר על כן, הם צריכים שכל הזמן יהיה להם מעניין אחרת "אין להם עניין" במה שהם עושים והם לא יעשו אותו.
חשבתי על עצמי.

חשבתי על זה שאני צריך ללמוד עוד על זה וחשבתי על זה שהמון דברים ממה שאני חווה נכתבו בספרים ושבעצם האישי הוא הפוליטי וכל רגע שאני לא יודע את כל הפרטים הוא רגע שהלך לאיבוד בחיי בהקשר הזה.
אנשים חווים את אותם הדברים כמוני ואני בעצם תקוע כי משהו מכתיב לי את התנהגותי והווייתי ואני לא יודע את זה אפילו. לכשעצמו זה חמור.
הצד השני של זה הוא שהכרתי אנשים שמרגע שנודע להם שיש להם הפרעת קשה הם מאשימים את ההפרעה הזו בהמון דברים שהם לא מצליחים לבצע. לכשעצמו, גם זה חמור.

היום הלכתי לרופאה שלי, היא שוב בהריון. אני זוכר אותה מלפני הרבה שנים, היא היתה נורא סקסית :) עם השנים ועוד כמה הריונות היא לא הפסיקה להיות כזאת למרות המשקל והעור שהיא לא משקיעה בו.
בכל אופן, שפעת חזירים היא אמרה לי, שפעת חזירים. למה? כי זו השפעת היחידה שיש היום בארץ. אין דגמים נוספים של שפעת, אז אם אתה חולה בשפעת ועוד שיש לך חום כזה שמעולם לא היה לך (40, פעמיים כבר) אז זהו.

ואז כשישבתי שם אחרי שסיימתי את הביקור אצלה חשבתי לעצמי: אומרים שלפעמים הגוף מחכה להתפרק אחרי אירוע (הפגישה הזו מתחילת השבוע), עד אז הוא חזק. אבל אז חשבתי לעצמי... מישהו השתעל עליך, נגעת בעיניים, משהו קרה, הנגיף עבר אליך, לקח לו רגע או שניים לדגור בגוף שלך ואז התחילו הסימפטומים, אתה באמת רוצה לספר לעצמך סיפורי פנטזיה שנשמעים טוב או ללכת עם ההגיון?
נכתב על ידי יוזף ברויר , 29/10/2009 13:44  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



40 חום


היה לי 40 חום בחצות. רעדתי, קדחתי וגופי כאב ייסורים.
רק פה אני בנוכחות, המקומות האחרים התרחקתי מהם כאילו איני קיים עוד. צופה מרחוק.
אני מרגיש הכי טוב במיטה ואני לא ממש יכול לאכול למרות שיש אוכל שבושל באהבה.
במקום זה אני שותה בירה שחורה, סודה אשכוליות ומים מינרלים. אתמול גם שתיתי ארל גריי, ויסוצקי נשכח לאנחות.

קר לי ואני בסחרחורת תמידית, כאילו המוח שלי התכווץ והוא נע בין שתי האונות ברווח שנוצר. זה זה והתחושה הזו בין שני צידי האף, כאילו אני הולך להתפקע משם. זה והשיעולים.
אסור לי לצאת מהבית, אסור לי להתקרב לנפש חיה. השיעול כואב לי.
שמעתי שעוד חולים פה באזור אז החלמה מהירה ואל תתנשקו עם אף אחד על הדרך :)

בינתיים ראיתי את הפרק האחרון של האוס שהורדתי ועכשיו מוריד את הפרקים האחרונים של בוסטון ליגל שלא ראיתי מימיי.
נמאס כבר לראות טלויזיה, דווקא כשרציתי להתקדם הלאה. קשה לי.

עכשיו יש לי שאלה, אוף טופיק לגמרי: מי שם במעריב לנוער קורא אותי קבוע?

יאללה תרגישו טוב
נכתב על ידי יוזף ברויר , 28/10/2009 16:00  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



im sick


אני חולה.
יש לי 38 חום.
בלילה קדחתי את עצמי בחמאם תורכי שאירגנתי לי במיטה. פליז, מכנסיים, שמיכת פוך והרבה רעידות של קור מהול בחום וקדיחה עצבנית של מחלה.
בלילה הצלחתי לאכול קצת, להוריד לי את החום ולחזור להתחמם ולקדוח. אהבתי לשתות אתמול תה ולאכול את העוגיות של עלית שקיבלתי למיטה. התה היה התירוץ לעוגיות. תה ויסוצקי פשוט וגרוע.
מה שרציתי לעשות היום היה לטפל בכל מיני עניינים הקשורים לעבודה שלי. מה אפשר לעשות?!

אף אחד לא מתקשר. אף אחד לא בודק איפה אני. נעלמתי ואף אחד לא שואל מה שלומי. באמת נעלמתי, במלוא מובן המילה. מה זה אומר עלי, מה זה אומר עליהם.


אני משתעל הרבה והשרירים שלי כואבים.
בינתיים, לכו לקרוא את הפוסט הזה, הוא על אקזיסטנציאליזם:  (בכוונה לא לינקקתי אותו, אז סליחה מראש) http://tinyurl.com/yhshgqr
נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/10/2009 17:47  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחרי הפגישה החשובה היום חטפתי חום ורעידות וסחרחורת. אני במיטה


נכתב על ידי יוזף ברויר , 26/10/2009 22:30  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמה רצתי היום


לא רע...
משהו כמו 3.5-4 קילומטר ריצה
220 בטן
משהו כמו 40 שכיבות שמיכה (חלש חלש)
30 כפיפות ידיים הפוכות (מפתיע כמה אני חלש)
מתיחות
ועוד 3 קילומטר חזור בהליכה.
המטרה:
לעשות את זה כל יום, לרוץ יותר, ללכת פחות
לעשות יותר שכיבות שמיכה
להתחיל לעשות מתח (מטר תשעים עם ידיים חלשות זה לא זה)
ולהמשיך למצק את הבטן

מעבר לזה, לא ישנתי בלילה. המחשבות לא נתנו לי לכבות את המוח. זה קורה לי רק אחת לכמה חודשים.
מחר יום גדול. אני אהיה מוכן.
עכשיו צריך לנוח, ולשמוח. לשמוח.

מחשבה: אולי עלי לשנות מסלול, להמשיך לרוץ בקו ישר ולגמוע יותר מרחק, הממ.
אין סיבה שיהיו לי צמיגים, אין סיבה שיהיו לי קמטים בעור, אין סיבה שלא אהיה שרירי.
כמו תמיד: זה להיות המילה שלי. כל השאר זה בילבול.

85
נכתב על ידי יוזף ברויר , 25/10/2009 20:59  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ארבע נקודות על המצב


א.
הלחץ בלחיי נעלם מהר מאד כשהתחלתי לצחוק, כשהזרמתי אלכוהול, כשהתרתי את חרצובות לשוני וכשחוש ההומור שלי התחיל לפלרטט את עצמו לדעת. זו היתה מסיבה לספרים.
ישנתי טוב בימים האחרונים, הייתי ממוקד אך גם נתתי לעצמי להתנדנד עם החיים.

ב.
הפוסט הקודם נכתב מהטלפון שלי. זה עוזר כשכל מה שהממשק נותן הוא לכתוב כותרת, כמו טוויטר, 140 תווים. זה עובד.

ג.
היום בלילה לא הצלחתי לישון, מחשבות תקפו אותי בבליץ ממוקד ולא יכולתי להתלונן. לא היו אלה מחשבות רעות, ההפך, אלה היו מחשבות של אש ועוצמה שלווו בפסקול של השיר הזה שרק הגדילו את הדרמה שחוויתי בלילה בין הסדינים. היו אלה מחשבות של מיקוד, עם כל התשובות לכל השאלות שישאלו אותי מחר, רטט שאין להתכחש לו.

ד.
עם כל מה שקורה לי אני חושב שהמשפט "הזורעים בדמה ברינה יקצורו" נכון לי. אני זורע בדמעה, עוד לא קצרתי, אבל איזה שרירים פיתחתי איזה!


שבוע טוב

נכתב על ידי יוזף ברויר , 25/10/2009 10:34   בקטגוריות נקודות על המצב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התחלתי למדוד את המתח שאני נמצא בו לפי הלחיים שלי. מסתבר שלשם זה מתנקז


נכתב על ידי יוזף ברויר , 22/10/2009 21:00  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נינט עשתה לי טוב


היא עושה את רובי ויליאמס.
טוב, אז הערב הזה היה כולו בסימן השיר הזה ובגלל שישראבלוגים אלופים בלא לתת לאמבד שיר כמו שצריך אני פשוט אתן פה לינק אליו. קליפ מערער, רוצים לראות אותו שוב, ואז לשמוע את השיר עוד שמונים פעם רק כי... ככה. רוצים. אז זהו, ובאופן כללי, אני חושב שהיה לי יום די טוב למרות שנתקעתי והיו צריכים לחלץ אותי וכל מיני :)
אני לוקח את החיים שלי לאופליין יותר. היזון חוזר. נינט, מחזיק ממך.

פילי גם כתבה על זה




נכתב על ידי יוזף ברויר , 22/10/2009 00:31  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




קיבלתי כמה תגובות מאד מאד מעניינות בימים האחרונים על הבלוג הזה
כתבתי בו לא מעט בחודשיים האחרונים

הלכתי עכשיו וקראתי את כל שנת 2009, איזו שנה
לחשוב על ללכת לקרוא אחורנית את 2008 עד 2003 זה קצת יותר ממה שאני מסוגל לו עכשיו.

פעם חשבתי לכתוב ספר, אתמול אמרו לי שזה יהיה רעיון טוב (ותודה לך)
אני רואה עכשיו את ההרצאה הזאת, כדאי לכם מאד להקשיב לה גם. תעשו כלים, תשכבו במיטה, רק תקשיבו. מבטיח לכם הרבה מחשבות.

מה שלומכם היום?
נכתב על ידי יוזף ברויר , 20/10/2009 15:32  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משהו על בני זוג


מכירים את זה כשאתם מכירים מישהו חדש והוא מתלהב מכם?
ואתם אומרים רגע, הוא מתלהב קצת יותר מדי, הלוואי שהוא היה מתלהב קצת פחות, אז זה היה מושך יותר, ככה זה סתם מלחיץ, אבל בפנים יש לכם משיכה אליו למרות זאת.
אם רק הייתם מרגיעים אותו קצת ולא נסוגים מיד בגלל ההתלהבות הזו שלו, אם רק הייתם שמים לב שיש שם קצת חוסר רסן ומציעים טיפה רסן מתוך גדלותכם ולא מתוך הביקורתיות שלכם.
אני חושב שהייתם מקבלים חברים חדשים וטובים שאוהבים אתכם, או בני זוג חדשים ואחרים,
דברים היו נראים אחרת.
מבוגרים כמו ילדים הרבה פעמים רוצים שישימו להם גבולות. כן, מבוגרים אמורים לדעת טוב יותר, אבל מי אמר שזה עובד בכלל ומי קובע מה אמור להיות ומה לא.



(נכתב בלשון זכר בלי לחלק את המגדרים בתוך הקטע)
אני אשמח לשמוע את דעתכם
נכתב על ידי יוזף ברויר , 19/10/2009 23:16  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



reGain


Big break in trust





Must reGain
נכתב על ידי יוזף ברויר , 18/10/2009 17:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני מלא ברעיונות. כמה מהם ממש טובים. פוטנציאל עצום. גם מתחיל לגבש לי חיים שוב. אוסף אותם לאט לאט.
התחלתי לרוץ. זה משפר את הכושר הגופני ואת דימוי הגוף שלי.
שמחה אין. אבל דכאון גם אין. פשוט אין שמחה. טוב, לפחות אני לא שונא את עצמי. גם זה משהו.

אני צריך להתנקות. כמו שהיה פעם. פשוט הייתי נקי.
נקי משיט. זה היה מזמן. אמרו לי שזה לא ישוב. אבל אני לא מאמין שזה לא אפשרי.

דברים שאני רוצה קורים תוך שנה. שנה.
לפתח חטאת רובץ. תשוקתו אליך ואתה תמשל בו.

Remember
נכתב על ידי יוזף ברויר , 18/10/2009 12:42   בקטגוריות זכור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הרוח פה נעה בין רוח נעימה לרוח חמה.
בדרך לפה כשעצרנו במדבר, תקפה אותי רוח רותחת והרגשתי איך הלב
שלי מתמלא והמצברים שלי נטענים.

בחום ובשקט איבדתי את הפרעת הקשב
שלי לטובת שקט המשתלב באיוושת
הגלים הנוגעים בחוף. שקט מופתי
שחיפשתי. מצאתי אותו פה.

(סיני, יום חמישי)
נכתב על ידי יוזף ברויר , 15/10/2009 01:52  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עיכובון


הפגישה נדחתה מראשון לחמישי הבא.
עכשיו אני צריך למצוא איך למלא את הזמן הזה גם כן וככה נובמבר יתחיל.
נסתרות הן דרכי העתיד.

שיחת הטלפון הבוקר היתה מעולה ממש. נהניתי נורא, לא הספקתי להגיד לך. או אולי בעצם כן :)
נכתב על ידי יוזף ברויר , 13/10/2009 13:54  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משהו על ברק אובמה


לא יצא לי לומר את זה בשבוע שעבר אחרי שריו זכתה באולימפיאדה של 2016 וכולם ירדו על אובמה על זה שהוא הפסיד.
אז ככה:
אני חושב שהוא עשה בחכמה והיה אמיץ ללכת עד הוועדה ולהטיל משקלו שם, למרות שנכשל.
אף אחד לא אמר שלנשיא אסור להיכשל. נהיה מין רושם כזה (שמבוסס בעיקר על סדרות טלויזיה) שאם ראש מדינה עומד להפסיד כדאי לו לא להתמודד כדי לא להיראות נכשל.
ואני אומר את ההפך- ההתמודדות הראתה אומץ ואם יש משהו ששווה להפסיד בו, אם כבר מפסידים, זה על תחרות על המוני מיליארדי דולרים שהיו נשפכים לארצות הברית ולשיקאגו. ואם מה שהוא חשב זה שכדאי להתמודד בתחרות הזו, וזו לחלוטין תחרות ספורטיבית (ולא משנה שתאמרו שזה פוליטי), אז היה שווה. אם יש משהו גדול שצריך להתמודד עליו, אז זה נשיא סופר ספורטיבי, אני מצדיע לו על זה שהוא ניסה. כל הכבוד לו.

עכשיו, בנוגע לנובל שהוא עומד לקבל- לא צריך לרדת עליו, לא הוא אשם ולא הוא אחראי לנובל. הוועדה בחרה, לא הוא. הוא קיבל את הטלפון כמו אחרון הזוכים האחרים.
יתרה מכן, לא משנה שהוא עוד לא עשה שלום אחד בין מדינות אחרות ולא משנה שהוא ירש מלחמה בעיראק ואפגניסטן לפני פחות משנה, הוא עושה הרבה מאד בשביל לצאת משם, בגבולות מה שנראה לו הגיוני ולפי הצרכים בשטח, ומעבר לזה- גם להלחם במשבר הכלכלי העולמי זה סוג של עשיית שלום בעיניי, ומעבר לכך, לא כל זוכי פרס נובל לשלום קיבלו אותו כי עשו שלום,
אבל אם כבר מישהו, אז מישהו שהעניק תקווה להרבה מאד אנשים בעולם, וגם תקווה זה סוג של שלום, שלום פנימי, גם השראה.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 12/10/2009 23:16  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בדרך הביתה


טוב, זה היה ניסוי מצער,
כתבתי פוסט בפלאפון ולחצתי שמור. הוא שמר.
אחר כך הלכתי לכתוב את הפוסט השני בפלטפורמה המקבילה ואותו הוא דווקא שלח.
אני לא זוכר מה כתבתי פה, אבל הנה פוסט ההמשך
נכתב על ידי יוזף ברויר , 12/10/2009 22:12  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




התקופה הזאת בחיי היא תקופה של תהליך התפכחות אחד ענקי.
אין בהכרח עתיד שאני צופה מכאן, אבל לבטח אני מוריד מעצמי משקלות
נכתב על ידי יוזף ברויר , 11/10/2009 21:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמונה נקודות על המצב


1-
אתמול יצאתי לדייט שכנראה נדון לכשלון מהרגע הראשון. היא אמנם לא עישנה לידי אבל הריח שהיה לה מהאף ומהפה היה כשל כלב מת, פגר בן שבוע שנזרק ברחוב. בהתחלה נתתי לזה להפריע לי רק מעט. אחרי זה זה דחה אותי לגמרי ונסגרתי לגמרי. באופן רגיל הייתי חוטף רגשות אשמה על איך שהתנהגתי (אחריות יתר זה כאן) אבל לקחתי את הזמן שלי לחשוב, לעכל דברים לפני שאני שופט את עצמי לחומרה שוב והבנתי שגם לי מותר שתהיה נקודת מבט ולא הכל חייב להיות על גבי וכתפיי.

2-
בדרך הביתה התקשרתי לזו שרצתי איתה אתמול. כן, התחלתי לרוץ ואפילו יש לי פרטנרית שווה. הפכתי אותה במידת מה לאוזן הקשבת והאי בתמורה אהבה את זה מאד ואפילו הזמינה אותי להפגש ולהמשיך לדבר. לא היה לי כוח. אני כמו מה זה נשמע, אבל זה לא. אז תירגעו שם.
אני מתכוון להמשיך לרוץ וכבר קבענו שתי פגישות נוספות, הללויה לעיצוב הגוף.

3-
המשפט הזה "הרטט אין להתכחש לו" מלווה אותי בקביעות רבה בימים האחרונים. הרטט אצלי בחיים (שהתחיל בפוסט האלמותי הזה) הוא מה שמבדיל בין אור לחושך אצלי, הוא מה שמבדיל בין שמחה לבינוניות, בין עניין לשיממון. על אף האמור בשורה הקודמת, אני חושב שדווקא ייטב להגדיר רטט שהתגבשות האבולוציונית של "ארוטיקה חברתית" שהגדרתי בזמנו, זה אפילו טוב יותר. אני ממליץ גם לקרוא את הפוסטים בקטגוריה הזו.

4-
אני מחפש עכשיו עבודה. עכשיו כשכבר אחרי החגים אני מחוייב ללחוץ על הגז בתחום העבודה שלי, חייב ללכת להגשים את מה שאני מחפש. אני כן רואה שאני נעצר קצת על ידי אידאלים (אידאלים זה רע כשמדובר בעבודה. אריאל זילבר היטב לשיר את זה: "היו לי פעם עקרונות מכרתי את כולם") ואני חייב לשחרר את המוח שלי כדי שאוכל לראות פיסה רחבה יותר של מציאות כי בעוד אני טוב בלהסתכל לעומק, אני חייב להסתכל עוד יותר לרוחב ממה שאני מסתכל עכשיו, אין לי את הפריבילגיה להסתכל על עצמי כעל סטודנט.

5-
ואפרופו סטודנט, MIT פתחו אתר שנותן לצפות בקורסים שלמים בוידאו. יש שם המון קורסים מהרבה פקולטות... חשבתי לעצמי שאם הייתי חוזר להיות סטודנט הייתי ניגש לפסיכולוגיה, ניהול, סוציולוגיה והנדסה, ישמרני האל.

6-
באחרונה אני רואה סדרות שגורמות לי לחשוב, אני משתמש בהן כחומר למחשבות וכהשראה. מה שסוגר לי את המוח, ולא משנה כמה אקשן יש שם, נזרק ולא מקבל הזדמנות שנייה

עוד שני דברים בנוגע לתקשורת בינינו:

7-
לאחרונה אני מרגיש משיכה רבה לכתוב פוסטים תוך כדי הליכה ברחוב. למזלי יש לי טלפון שמאפשר את זה אבל את הממשק הישראבלוגי עוד לא התאימו למאה ה- 21 באמת :)
אי לכך ובהתאם לזאת פתחתי בלוג שאפשר לעדכן דרך המייל והוא בלוג תוסף לבלוג הזה, באותו שם ואפילו עם כתובת קלה יחסית: http://11391.posterous.com. עדיין אי אפשר להירשם כמנויים במייל שם אבל כן יש שם ר.ס.ס ואם יש לכם חשבון שם אתם יכולים לקבל הודעה בכל פעם שאעדכן (אם תעשו מנוי). בכל מקרה, לא יודע מה תהיה תדירות העדכונים שם אבל רציתי שתדעו. הבלוג הוא באותו שם והוא נספח לבלוג הזה ולא מחליף אותו בשום אופן.

8-
הדבר השני הוא שהכנתי איך אפשר לצרוך את ישראבלוג ואת הבלוג הזה ספציפית דרך הסלולר בצורה נוחה ונעימה. רישמו את הכתובת הזו http://tinyurl.com/11391
הכי קל בעולם. טייני יורל ומספר הבלוג שלי. קל לראות את הבלוג בסלולר ככה ואפילו הממשק לא כל כך נוראי, אבל רק אם אתם חיים בסלולר כמוני :)

what're your thought?
נכתב על ידי יוזף ברויר , 11/10/2009 13:40   בקטגוריות נקודות על המצב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ארבע נקודות על המצב


א-
אתמול יצאתי מהבית לקחת את המשקפיים מתיקון וקיוויתי לפגוש בחורה.
לקחתי את המשקפיים,
שאלתי על צמיד (אני רוצה לקנות לעצמי צמיד),
הלכתי לצומת ספרים (ישבתי שם יותר משעה, דיפדפתי בספרי פסיכולוגיה (פרויד ווויניקוט- על החלומות ועל ילדים), היה מאתגר,
ישבתי ושוחחתי בטלפון דקות ארוכות בשיחה שהשאירה עלי רושם (רע אבל מעניין).
ירדתי למטה, ראיתי עוד צומת ספרים, התיישבתי גם שם ודפדפתי בעוד ספרים בעודי נהנה מהנוכחות של מוכרת עדינה ושקטה בחנות.
המשכתי ללכת, מצאתי את עצמי מקבל טיפול רפלקסולוגי מאשה שידעה עלי הרבה דברים מכף הרגל שלי.
מה שהיא אמרה לי הרגיע אותי, אני הולך בכיוון הנכון, אני צריך להתאזר בסבלנות, אני אוֹבֵר לוקח אחריות, אני צריך ללמוד להירגע/
נפגשתי עם מכר, הלכנו לשתות בירה ולדבר. היה טוב, ממש טוב. היה רטט בין גברים, לפחות אצלי. דיברנו על החיים הפוסט דיגיטליים, איך זה להיות אופליין, מדיה חדשה, דת, חברה, אנשים, יחסים, הומואים, המבורגר.
קינחנו בהמבורגר שהיה מעולה כתמיד. שבתי הביתה.

ב-
את הבחורה שלא פגשתי פגשתי בטלפון. נחמדה אבל מעשנת הרבה ואוהבת להתמסטל. דיברנו, אבל לא מתאים לי בחורה מתמסטלת, מה זה השטויות האלה?
עם זאת, שיחת הטלפון שהיתה לי בצומת ספרים הותירה בי רושם עמוק:
הנה בחורה שרוצה לעשות דברים אבל נמנעת מהם כי היא לא יודעת מה יקרה באותו היום או אותו שבוע. היא מובטלת ומרוב שיש לה זמן זה מבלבל אותה והיא לא רוצה להתחייב בפשטות. אין קל יותר מלתקוע משהו ביומן ולגרום לעולם להסתובב סביבו. אין. רק סיפורים והרבה פחדים להכשל.
אחרי שנמאס לי מהסיפורים שלה ומחוסר היכולת שלה&nbsp; החלטתי שאני לא רוצה להתאמן איתה כדי לחסוך לעצמי מפח נפש עתידי בחזקת שומר נפשו ירחק. הנה בחורה שאמרה לי שאחרי שנתתי לה ביקורת שתרמה לה אני מוכיח לה שהפחד שלה אכן לגיטימי (שאסור לסמוך על בני אדם ואסור להרים את הציפיות מעצמך אצל אחרים כדי לא לאכזב). איזה גיבוב של שטויות מבולבלות. חבל.

ג-
כבר שנים אני יודע שאני סופר אחראי.
אני יודע את זה בלב, אני יודע את זה כי אחרים אומרים לי את זה, אני יודע כי אתמול נגעו לי ברגל ואמרו לי שהאצבע שלי ברגל ארוכה ומעידה.
אמא שלי יודעת שדברים יקחו זמן אז היא מפרגנת. אבל היא מפרגנת כשיש אור . אבל כשחושך היא אומרת לי שאני צריך ללכת לעבוד.
לא, הדואליות הזו אצלה יותר קיצונית. היא אומרת שזה בסדר ושהיא שמחה, אבל כשהיא עצבנית היא חוזרת וטוחנת שאני חייב למצוא עבודה. היא רוצה שלפחות אני לא אשמש כתיק במגוון התיקים שיושבים עליה.
קצת לפה קצת לפה, ואני שואל איך אני יכול להירגע אם לא עוזבים אותי מהסיפור הזה אפילו לא לרגע. אני צריך להירגע. אמרו לי.

ד-
חברים יש לי מעט. אין לי הרבה למי להתקשר ומעטים מאד האנשים שמתקשרים אלי. זה המצב.
מישהי שעבדתי איתה מאכזבת.
אמרתי לה דברים פוגעים פעם. התנצלתי. היא לא קיבלה התנצלותי וסגרה.
שבוע אחרי זה היא התקשרה להתנצל. אמרנו שנדבר על פרויקט משותף. אז אמרנו. מאז היא לא ענתה לטלפון, חמש פעמים. גם לא למיילים או להודעות.
מאכזבת.
היא אולי תתקשר להתנצל. אולי, אם יהיו לה ביצים. כשזה מגיע אלי... אני לא בטוח שיהיו לה ביצים. היא תתבייש.
יש משהו שגם אני צריך ללמוד- אנשים הם חלשים, ולפעמים אני ממש לא אוהב אנשים חלשים,
כי כשאני חלש אני לא זבל וכשאני חלש אני לא מחפש אשמים וכשאני חלש וסומא אני מחפש מקור השראה, ואני לא מתייאש וכשאני חלש הגוף שלי בונה את עצמו, בונה את עמוד השדרה.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 9/10/2009 09:38   בקטגוריות נקודות על המצב  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

83,206
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליוזף ברויר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יוזף ברויר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)