לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הנדסת המחשבה / יוזף ברויר
Avatarכינוי:  יוזף ברויר

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2009

אנשים מתאיידים


בחיי הכרתי המון סוגי אנשים, כאלה שאהבתי, כאלה שאהבתי פחות וכאלה שכלל לא אהבתי.
לאחרונה מעסיקים אותי אנשים מתאיידים.
מה זה מתאיידים? הם נוחתים לחיי ואז מתאיידים, נעלמים פתאום, או נעלמים ואז חוזרים, או שאי אפשר לדעת מתי יבואו ומתי ילכו. יכולים לנהל איתי יחסים של נמצאים אך נפקדים.
אני עוד לא בטוח לגמרי איך אני מרגיש כלפיהם, שלם אני בטח לא, אבל הנטייה שלי היא להימשך אליהם ולהתאכזב מהם באותו זמן או מיד אחר כך
כמו סיבה ותוצאה. עוד דבר ששמתי לב אליו אצל אנשים כאלה הוא שרב הנסתר על הגלוי ובאופן אישי איני אוהב להיות בסביבה כזו כי היא מסוכנת, רגשית, מנטלית, מעשית, מסוכנת.

מה אתם חושבים על אנשים כאלה?
איך אתם מתמודדים עם מצבים כאלה?
נכתב על ידי יוזף ברויר , 25/11/2009 13:08  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד מסקנות על מה שהיה


בהמשך לפוסט הקודם:
1- לקארמה יש טבע של בומרנג, היא מסתובבת וחוזרת אליכם, לטוב ולרע... במילים אחרות- כול כלב ביג'י יומו. היא למדה את השיעור הזה.
2- היא למדה שכל מה שהיא מחפשת היום היה ועדיין גלום בי. לקח לה שנה להבין את זה. טוב, היא היתה צריכה להיות לבד בשביל זה.
3- היא הבינה שעם כל הכבוד לקשרים חברתיים, קשר זוגי בא קודם. מין תובנה טריויאלית כזו אבל לקח לה זמן והרבה לבד כדי להבין את זה.
4- אנשים שעוזבים את החיים שלי חוזרים ומתנצלים על מה שעשו. עכשיו היה זה תורה להתנצל, היא התנצלה.
5- היא למדה שאסור לבגוד באנשים שהכי יקרים לה ובכלל. היא הבינה את זה. טירוף.

לכל אדם יש תפקיד אצלכם. את השאר החיים מלמדים.

remember
נכתב על ידי יוזף ברויר , 20/11/2009 12:50   בקטגוריות זכור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



after never- never land


להפגש עם אקסים מהעבר זה אקט מכונן כי כשמקשיבים להם זה מפגיש את המציאות עם הזכרונות והפנטזיות על העבר. זה מנקה את המערכת. טרפויטיקה, דיקונסטרקשן בהתגלמותו.

היו לה מפלצות מתחת למיטה, את כל ארבעת החודשים האחרונים היא העבירה בחשש ובהימנעות מהן.
אולי היא תמשיך להימנע מהן, זה לא ענייני, אבל לא יכולתי שלא לראות שהן היו בראש שלה ושהחדר והמיטה שלה לא כל כך נוראים כמו שהיא תיארה, היא הסכימה אתי, אני מקווה שזה יעזור לה. בבוקר כשהתעוררתי לידה המוח שלי התחיל לנגן לי פסקול בראש,
its just a beast under your bed
in your closet
in our head

כל פעם אני מפתיע את עצמי מחדש, חוסר יכולת לקבל סיפורים, לקבל פנטזיות והצורך הבלתי מתפשר הזה להיות מחובר למציאות. אתמול כשפגשתי אותה ראיתי כמה המציאות של היום לא קשורה עוד למה שחשבתי עליה, כמה המציאות מנותקת רגשית מהפנזטיה של הרגשות שלי, מנותקת מהאינטראקציה ושכל מגע שיש בינינו, אף שהוא עדיין קיים ובלתי נדרש לדבר עליו, מבוסס על זכרון דברים ולא מציאות רגשית עכשוית. לחיות את ההווה מתוך זכרון הוא עונש, הוא משפך אנרגיה. לשפוך אנרגיה זה כנראה עוד צד של הפרעת קשב וריכוז, להתפזר.

דיברנו אתמול על הבחור שרץ הרבה. ריצה מרובה עושה אותו שמח, המוח שלו משחרר חומרים שמשפיעים על המצברוח. לפעמים הוא רץ מרתונים סתם בשביל הכיף שלו. לכיף, תרתי משמע. כשהוא לא רץ הוא אחר, הוא חושב, היא לא אוהבת אותו ככה. ופתאום הבנתי שאנשים שרצים הרבה הם גם אנשים שעל סמים, כאילו, אתם לא באמת מכירים אותם, הם עטופים, כמו עם קונדום על עצמם, זַיִינִים שמחים ומסוממים.

גם סאדו מאזו עושה את זה אגב, משחרר משהו במוח שגורם לאנשים מסוימים להתמכר לו. הכאבים וההשפלה משחררים חומר שגורם להם להרגיש רגשות שאחרת אינם זמינים, זה מה שממכר.&nbsp;
היא צריכה שיכאיבו לה במין, הוא משחרר חומרים בריצה, שני אנשים עם צרכים, שני מכורים. never land.

יצאתי משם הבוקר אחרי קירבה לא קירבה ורגש לא רגש, רסיסים של היסטוריה, רוחות רפאים.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 20/11/2009 11:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מילה על שייכות


לגור בישראל מייצר שקט בלתי נשלט ממש בתודעה של מי שגר פה ואצל מי שבא לבקר כאן.
אוטומטית מרגישים מחוברים פה לאדמה, ואני לא מדבר מבחינה פוליטית או אידאולוגית.
האדמה והאוויר פה מכילים כמויות בלתי נדלות של שייכות שנזרקת לכל כיוון ומוטמעת בכל אדם ברגע שהוא נוחת פה מהמטוס.
השייכות הזו מוטמעת כל כך חזק, כך שכשעוזבים את המדינה נפער חלל שמאיים להתמלא רק בחזרה ארצה.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 14/11/2009 11:23  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשנשארים עם כלום. 5.1 נקודות על המצב


1-  אני אחד שזורע זרעים בתקווה שאחד מהם ינבוט. ככה זה החיים. הם לא שואלים אותך. אף אחד מהזרעים שזרעתי לא נבט. זו התמודדות קשה, היא לא יכולה להימלט מעיניי. לפעמים צריך לדעת לעשות לט גו. זה בדיוק מה שעומד בפניי.

1.1- כבר חוויתי מצב כזה בחיים. כבר הכרתי נשים, אחת אחרי השנייה, שהיו מקבילות, או שלא היו מקבילות, או שהיו עוקבות, או שהיו עבודות שהיו מקבילות או שלא היו מקבילות, דברים שהיו מסתדרים או שלא הסתדרו... מלאכת הזריעה... למרות שכל כך הגיוני ורצוי שלפחות משהו יתפוס, לפעמים כלום לא תופס ואתם בנוּן היי. נקודת ההתחלה.

2- יש אנשים שכבר אמרו שבגיל שלהם הם צריכים להשלים עם זה שהם לא יהיו מי שהם רצו להיות. אלה אנשים שבדרך כלל הם בגילאים מבוגרים יותר, שהויתור נשמע מקולם. שנים שאני זורק את עצמי על העולם כדי לחיות את החיים שראוי שאחיה, שאוכל לומר בחיים שאחריי שחייתי כמו שצריך להיות. ועם זאת, האכזבות שאני חווה גדולות. לטובת העניין אומר שאני יודע שאני חווה אכזבות גדולות כי התכניות שלי לעצמי גדולות. תדאגו שיהיו לכם תכניות גדולות, לא שווה לחיות אחרת. אוי אלהים זה כואב. כשבזים לבינוניות או לחיים אפורים זה כמו מועדון קרב. חיים את החיים החזקים והכואבים, אבל מהצד השני זה גם יכול להיות בועה שלמה של דמיון אחד גדול.

נושא אחר
3- אני מכיר הרבה מאד אנשים. חבל שהרבה מהם נשארים ברמת הצ'ט איתי. ברמת ההתעדכנות. רמת הפייסבוק, אתם יודעים. חבל שזה לא אחרת. זה מעציב אותי. בדרך כלל אני מסתכל על עצמי כאחראי על המצב. לשם שינוי אני שוקל שאין לי מה לקחת אחריות שם כי זו אינה שיחה על אחריות. לפעמים גם יש דברים שגדולים ממני או שלא קשורים בי. החטאת הרי רובץ בפתח בין אם ארצה או לא. וזה בדיוק זה, זה שם. ועם זאת, זה מכאיב.

4- משהו על להתפשר ולא להתפשר: כן כן, אל תתפשרו וכל העסק הזה... אבל התחלתי לשקול שהחיים מזמנים כל מיני הזדמנויות שאנחנו מבזבזים (מבזבזים בסלנג אמריקאי של לירות על מישהו ו"לבזבז" אותו)... התחלתי לשקול (ואני איישם זאת) שכשיש הזדמנויות צריך להגיד להן כן, גם אם זה לא מה שרציתם, כי בסוף המון פעמים יש את נקודה מספר אחת, הזרעים לא נובטים ונשארים עם כלום. זה מזכיר לי את הסיפור על האיש שהאמין באלהים אבל בזבז את כל ההזדמנויות שנקרו בפניו (שאלהים שלח לו) כי הוא חיכה שאלהים יציל אותו.

5- היום הלכתי ברחוב וקראתי ספר. מאד ריגש אותי שהלכתי והצלחתי להיות מרוכז בספר. כל המחשבות פתאום הציפו אותי. התקשרתי למכרה וביקשתי להתייעץ איתה בנוגע לחלום שיש לי הרבה שנים שפתאום הבנתי שאני רוצה להגשים... הספר נתן לי את הפתח לחשוב על זה, את האומץ... ואלהים, כמה עבודה תידרש בשביל בכלל-להתחיל-את-זה. (ולאלמונית שכתבה לי את המייל ההוא בזמנו- תודה)
נכתב על ידי יוזף ברויר , 11/11/2009 22:24   בקטגוריות נקודות על המצב  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יותר דרכים לתקשר יוצרות פחות תקשורת


היום תוך כדי התעוררות עם ספיחי שינה על העיניים קראתי מייל ממישהי, התכתבות קצרה שהיתה לנו, שאלה מה שלומי וכו'.
כששאלתי אותה בחזרה, כל מה שהיא ענתה היה "הכל רגיל" ולא הוסיפה.
אני זוכר שאמרתי לעצמי באכזבה שאנשים לא מתקשרים, אנשים לא מספרים, אנשים לא רוצים תקשורת. (הם כן רוצים, אבל זה סיפור אחר כבר)
יותר אמצעי תקשורת זה פחות תקשורת ואנשים לא יודעים לתקשר את עצמם, לא יודעים, פשוט לא יודעים.

זה כל כך הרבה יותר מורכב מזה שאין לי מושג אפילו מאיפה להתחיל, כנראה שלא אתחיל.
"אין מה לעשות" אני אומר לעצמי, אין מה להתאכזב, אנשים לא למדו לתקשר, לא כולם בכל אופן, תמצא את אלה שלמדו.
על איזו תקשורת אני מדבר? על תקשורת עמוקה, של הקשבה, כבוד, רצון ביחסים משותפים, תקשורת שיש בה נקיון, שיש בה "אני לא יודע" במקום שיהיה בה "אני כן יודע". כזו תקשורת.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 11/11/2009 12:40  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המחר שלי והנקיון שלי


הפגישה בירושלים תקרה עוד כמה שעות... כלומר מחר.
אני מכין את המצגת. דיברתי איתו היום בטלפון, זה הולך להיות יותר מסובך ממה שהיה נדמה לי בהתחלה. הם לא מוכנים למה שאני הולך להגיד להם.

מחר, ככה או ככה, אני מקווה שהולכת להיגמר תקופת המתנה קשה מנשוא, אני מקווה. חייב לצאת מהמקום הזה שאני נמצא בו, חייב.

היום שיתפתי מישהי בטלפון במה קרה לי לפני חודשים ספורים. מה הוא אמר לי, איך זה השפיע עלי ישירות, איך זה פגע בי ואיך זה קידם אותי. זה בעיקר פגע בי אני חושב.
אני חושב שקרו לי כמה דברים השנה: קודם כל הטפלון שהגן עלי כל השנים נחרץ. היה לי טפלון מעולה ששמר אותי שמח. הוא לא הרחיק אותי מאנשים, ההפך... קשה להסביר. הוא נפגע, וכשהוא נפגע הפכתי להיות שמח פחות או לא שמח בכלל. לא טוב בכלל. הדבר השני שקרה לי הוא שנשרפו לי המון גשרים, השם שלי נפגע קשות והתרחקתי מהמון אנשים. החיובי שבזה הוא שראיתי אנשים בלי המסיכות שלהם אבל השלילי בזה הוא שהמצב הפך להיות בלתי נסבל בגלל זה בשבילי.

הדבר הנוסף הוא שהדיבורים שלו השפיעו עלי.קשה ומצמית בעיקר. אני עוד לא יודע איך לנקות את עצמי מכל מה שנקלט בתוכי, אני לא יודע. אולי, רק אולי (אני יכול לחשוב ש) אם אני אכיר או אלמד תוכן אחר (או מישהו אחר) זה ישפיע עלי. כך או כך, זקוק לנקיון.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 9/11/2009 00:07  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ירושלים. הפגישה שבוטלה כלא היתה. הסתובבתי בעיר. הגיע זמן לחזור


עריכה מאוחרת:
כשאני כותב רק כותרת סימן שאני כותב את זה מהסלולרי שלי, מה שאומר שהממשק הסלולרי של ישרא פגום ואי אפשר לכתוב את גוף התוכ.
הנסיעה שלי לירושלים היום היתה מאכזבת. היא היתה לחינם. נפלתי בין הכסאות ועכשיו אני צריך להגיע להחלטה. אז בסדר, עזרו לי לסדר את המחשבות.
בדרך הביתה, אחרי שכבר ירדתי מהאוטובוס חשבתי על יסודות מפח הנפש.
מפח נפש מורכב משלושה רכיבים:
1- תקשורת שלא הועברה
2- כוונה שנקטעה ו-
3- ציפייה שלא מומשה

כשחווים מפח נפש ולא יודעים את מקורו, הדרך לפרק אותו היא לשאול את שלושת השאלות האלה. באופן מפתיע, כשעונים על השאלות האלה כאילו נפתח אור חדש ואפשר לנשום. אם לא, אז לפחות אתם יודעים מה עומד מאחורי מפח הנפש ומבינים שהאשמת האחר או את עצמכם אינה רלוונטית. כך או כך זה עוזר.

נכתב על ידי יוזף ברויר , 5/11/2009 11:53  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על הכורסה


עכשיו הבנתי שהפעולות שעשיתי בחיים לאחרונה והאספירציות שלי (שבעיני אין לכוון יותר גבוה מזה) גרמו לי בחודשים האחרונים לעצור את החיים שלי ופשוט לחכות לתשובה, לתשובות.
כן, אין מילה אחרת, פשוט עצרתי וחיכיתי.
כן, היו שם החגים וכן, היתה שם השפעת הקשה.
אבל אלהים, חיכיתי וחיכיתי, פשוט נעצרו לי החיים.
יואו, איזה גילוי זה, וואו.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 4/11/2009 23:35  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרגמטיזם להמונים


מחר אני עולה לירושלים,
הזדמנויות שנקרות בפניי נתפסות ברשת או מנופות, עסקיות ורומנטיות.
אני אדם של ריאל פוליטיק. פרגמטיזם זו תכונה נערצת בעיני בכל תחום.
גם בתחום הרומנטי אני חוטא בפרגמטיזם, אבל ברומנטיקה צריך גם אהבה ואמונה.
פרגמטיזם זה לפעמים להתנהל כאילו קיים מודל עסקי. פרגמטיזם הורג את הרומנטיקה, פשוט כי מודל עסקי זה לא דבר רומנטי במיוחד.

מרגיש עכשיו צורך לתפוס לפחות דבר אחד וללכת עליו, מרגיש שברירות אחרות זה ללכת לאיבוד.
תפסת מרובה לא תפסת אני מרגיש
אני לא רוצה לתפוס הרבה. אני רוצה דבר אחד.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 4/11/2009 19:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מהדיר אל המטפחת


זה כאילו כל מה שאני רוצה קורה לי.
מחר (רביעי) יש לי פגישה שלא רציתי ללכת אליה אפילו שהם אמורים להתחיל לשלם לי, ועוד סכום יפה, ולא רציתי שהיא תקרה אחרי מה קרה לי היום (שלישי). פתאום בחצות אני מקבל מייל שהיא נדחית, אלהים יודע מתי היא תקרה אם תקרה. נסתרות דרכיו של העתיד לגלגל את עצמו לחיי ההווה שלי.

לא יכולתי לייחל לפגישה טובה יותר ממה שהיתה לי היום. הפגישה מחר (השנייה, לא זו שבוטלה) תחשוף בפניי עוד הזדמנות והפגישה מחרתיים, אני משער, לא תוליד דבר או תוליד דבר גדול מאד. אלו שתי האפשרויות.

יום חמישי, מעבר לפגישה, יהיה כיפי במיוחד כי אני הולך לפגוש שתי נשים שאני מאד מאד אוהב ובערב אני הולך לתערוכה. ביום שישי תהיה לי שיחת טלפון מאד מאד חשובה שתסגור לי את השבוע הזה ותשלח אותי להשלים את המנוחה שלי.

בעשרת הימים האחרונים הייתי חולה בשפעת. יש רופאים שאמרו לי שזו שפעת החזירים. היא היתה הקשה ביותר שסבלתי ממנה כל חיי. אחרי שנגמר החום החלו השיעולים לפני ארבעה ימים. היום לפתע, גם הצטננתי. משפעת לצינון ולשיעול בלתי פוסק זה כמו מהפח אל הפחת או יותר נכון מהדיר אל המטפחת.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 4/11/2009 02:46  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ללא חום, משתעל והתיאבון שלי עוד לא חזר. מסתובב לי בתל אביב


נכתב על ידי יוזף ברויר , 3/11/2009 18:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





83,206
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליוזף ברויר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יוזף ברויר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)