|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 12/2009
alive קיבלתי היום מחמאות אדירות. זו לא הפעם הראשונה שאומרים לי שהתכניות שלי הכי טובות והכי מקיפות. זה מה שאמרו לי היום. בעוד כמה ימים אני אדע אם פניי מועדות לכיוון אליו אני חותר כבר שנה (עוד פעם אני מגיע למשהו תוך שנה, ג'יזס) או שאני חותך לכיוון אחר. כך או כך, קיבלתי היום הרבה מחמאות מאדם שישב איתי כמעט ארבע שעות ועבד איתי. אני חושב שהוא משתעשע כמוני בדיאגנוסטיקה לייב. אני מת על דיאגנוסטיקה, זה מזקיף לי את האברים הפנימיים. מחמאות כבר אמרתי? אני צריך ללכת לישון על זה.
| |
חום אני חושב על זה שיש אנשים שאולי לא כדאי לתת להם יותר מהזדמנות ופשוט לעשות עליהם לט גו. למה להתאמץ בשביל לקבל כל כך מעט חום מהם? ועם זאת, למה אני בכלל חושב על זה?
| |
שאלה לי אליכם אני לא מבין את הלעצור ולהתכרבל הזה אני נתקל בו מידי פעם אצל אחרים הם צריכים את הזמן שלהם הם צריכים את המקום את השקט הם גם קצת עצובים קצת פוחדים אפילו הכרתי כאלה שפוחדים להצליח למרות שהם יודעים שהם יכולים ושיש להם כוח הם לא ילכו להצלחה ולכיוון הפסגה אלא ישארו במקום הזה שנוח בו וירגישו טיפה מתים אבל בטוחים
אני לא יודע אם זו ביקורת, מה שאמרתי פה זה יותר כמו נסיון להגיד במילים את מה שאני חווה לאחרונה מאחרים סתם כדי שיהיה כתוב, כי יש לזה ערך בעיני
אני לא יודע למהאין בי אף צד ממה שתיארתי פה בבית הראשון אולי כי התחנכתי על ברכי דמויות שמתקדמות כל הזמן קדימה? כאלה ששואפות להצליח לא משנה מה? כאלה שהן חזקות ומעוררות השראה? אולי כי ביקשתי לסגל לעצמי תכונות שלפעמים אין לי ושהצלחתי בכך?
איפה אתם עומדים ביחס למה שתיארתי פה? מעניין אותי לשמוע
| |
מה נסגר עם התרופות האלה נגד דיכאון? פתאום התחלתי לחשוב שמי שאני יוצר את החברים שלי לידי. זה בדיוק ההפך מלומר את אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. מי שאני יוצר את האנשים המתקרבים אלי ואת האנשים שאני רוצה בקירבתם. לאחרונה אני שם לב שהנשים שמתקרבות אלי הן דכאוניות מעט או לא שמחות מדי או שהן במין מקום כזה בחיים שלהם ש..., או שמשהו שם קשה להן או שקר כלשהו אחר. ואני שואל, איפה איפה הן הבחורות ההן עם העם הקוקו והסרפן, עם הטורייה והשברייה למה כבר לא רואים אותן ולמה במקום סרפן הן לוקחות כל הזמן תרופות נגד דיכאון?
הבהרה: טוב, רציתי להבהיר משהו אבל לא נראה לי שיש צורך
עידכון 2: עזבו אותכם קוקו וסרפן, מצידי שיהיו עם שיער קצר ועם מקצוע אחר- שיהיו בריאות. למען השם.
| |
קעקוע בא מבפנים באופן מפתיע ביותר, מפתיע ביותר אני חוזר ואומר, אני כבר יודע שאני ארצה עוד קעקוע ויש לי בראש שתי אופציות, ושתיהן מעולות עד מצוינות ברמת שקשה לתאר. מפתיע כי עברו רק שנתיים וחצי מהקעקוע האחרון שלי ואני מופתע מרמת השלמות שלי בנוגע לעניין.
טוב, זה לא יקרה מיד, זה גם לא יקרה אחרי תכף, אבל יש סיכוי, קיים סיכוי לא רע שהזמן קרב והולך. אני רק צריך לישון על זה חודש חודשיים. שלושה. (יש לי נטייה ליישם דברים בחיים שלי... מצחיק, נטייה זה אנדרסטייטמנט :-)
טוב, אני מרגיש את הלב שלי עכשיו. יופי
| |
10 נקודות על המצב
1- החיבוק שלו היה לא חם ולא אישי. הוא היה חזק, אבל לא שם. 2- המבט שלו בהרבה מהזמן היה מזוגג. מוזר אבל לא לא נפוץ במאורע שכזה אם כי ציפיתי ממנו ליותר נוכחות (ח.י) 3- היא לא אמרה שלום או להתראות. היא לא החליפה איתי מילה בעצם. היא בחרה את הצד ועתה (טוב כבר קודם) אני בוחר צד. איט הז בין דאן. חוסר תקשורת היא תקשורת. 4- למדתי היום ביטוי חדש לנשים בורגניות: רענניות. הצחיק אותי. 5- שמחתי לראות שם הרבה אנשים, באמת. שימח אותי. ואין מה לעשות, הכמויות של העמדת הפנים שם היו קשות. 6- ישבתי בשולחן של החברים הותיקים, אלה של השנים אחורה. הרגשתי שזיינתי את כולם, סתם נצחון קטן. 7- נשים היו שם בהריון, יואו כמה סקס הלך שם. 8- למדתי שיעור על מעגלי חברים. הו, כמה שאני לא אוהב מעגלי חברים... סטיתי מדרך הישר שלי, הייתי חכם פעם, אני אחזור לזה, קצת זה המון, אם אתה מדויק אתה מוגן. 9- עכשיו אני מחייך. 10- הולך להיות בסדר. אני יודע את זה.
| |
|