| 2/2005
ביקורת אחרונה על החמ"ל
לאחר שנאמרו כל הדברים על חדר מלחמה אני מבקש לעמוד סניגוריה אל מול כל הפרץ הקוצף שבא להטביע את הסדרה לאחר פרקה האחרון כמו אומר ברוך שפטרנו.
החמל היתה סדרה שונה בנוף הישראלי, ראשית כי היא דיברה על אירועים שקרו לנו פה, פיגועים, מתים, חוץ, בטחון, אקטואליה, אסד, מובראק ושאר משיקים לתיכון.
קראו לי גלמלם אבל אני דווקא אהבתי את הקטעים האינפנטיליים בין הגברים לנשים בסדרה, המשיכה הזו שמסרבת כמו בהתערבות יד עילית להתממש גרמה לי לחייך כל פעם מחדש.
אהבתי שיש מאמץ, אהבתי שיש ניסיון, נסיון לחקות, נסיון. אהבתי את היומרה. הרי אנחנו אוהבים יומרה כשהיא עטופה בהרבה כסף, החמ"ל היה הפיילוט ליומרה שלנו, ואכן יומרה מבורכת, עכשיו יבואו עוד סדרות כאלה, עם יומרה... תכף תבוא מילואים... נראה מה יהיה.
בקשר למשפטים של חברי הסדרה- אלה שהם פאנץ' ליין שמחכה לקרות, ואלה של סורק שתמיד נגמרים בזה שהוא בכלל לא מבין שומדבר- נכון שזה לא ככה בחיים, נכון מאד, אבל היי, הכל התחיל ברמת אביב גימל, אהבה מעבר לפינה, אנטונלה והדרדסים- מישהו מכם פעם התלונן שהדיאלוגים שם לא אמינים? נכון- קוראים למצב הזה "שעה קלה של השהיית ביקורת למטרות נחת"- אז הדיאלוגים מצוצים לפעמים- אז פאקינג מה??? זה היה כיף, זה היה מצחיק.
עכשיו קטגוריה- כל אותם המבקרים, אתם, אם קטלתם את הסדרה הזו לקציצות- יופי, אתם חכמים, יודעים לעמוד על כל רזי הדיאלוג והשטיקים הטלויזיוניים- אתם נורא נורא חכמים ואני עפר לרגליכם- יופי, אתם יודעים להגיד הההההההההכל- ניתוח הסדרה כאילו היתה זו עבודה לאוניברסיטה- תשמעו- מהביקורות השתעממתי לבטח יותר מהסדרה- אבל הנה לכם שוס- כולכם ראיתם את כל פרקי הסדרה- נע באוזן.
עכשיו לסניגוריה- אתם אומרים שהדברים לא קורים ככה וזה שחילבי הוא הדמות המבוגרת ביותר היא הגמל ששבר את גב הקש. תשמעו, בסטר טרק פוגשים חייזרים כל שבוע ולא סתם, הם כולם דומים לבני אדם, מה שנקרא היומנוידס, וכולם כולל כולם מדברים אנגלית- בלי שיש יוניברסל טרנסלייטור- סו פאקין וואט. סו פאקין וואט שכולם שם עומדים בין גיל 30 לגיל 45 חוץ מחילבי שהוא בן גילה של מרגרט תאצ'ר- אז מה? מה זה משנה? מה זה משנה? הנה סופסוף יש אישה בתפקיד גברי של אחת שמבינה במזרח התיכון יותר מכל תא"ל במיל' שהלך לשרת במרכז הבינתחומי- סופסוף אין אנשי צבא שם- ויש נשים שיש להן שכל והרבה, יש להן רגישות והרבה, הן נתקלות בדילמות והרבה- והנה הגברים- הם גברים אמיתיים- לא מאצ'ואים- רענן שהוא חרא של אבא, סורק שהוא לא מבין מהחיים שלו, הסקסי הגבוה שהוא פרסומת מהלכת לסלקום שנראה כמו הבן של השכנה- - - ופינטו- פינטו המלך- למה הוא מלך? כי עד שלא תהיו בצבא ותשרתו ביחידה שמשרתת בשטחים לא תפגשו אדם כזה- גבירותיי ורבותייז- דמותו של פינטו היא אמת היסטורית מהלכת. היה לי מפקד כזה, בול מפקד כזה, שעבד עם השב"כ, שתי טיפות מים, ניואנסים והכל, ובכל פעם שאני רואה את פינטו יש לי פלאשבקים לתקופה יפה יותר... פעם. והנה הפינטו, גם הוא פוחד שיעזבו אותו (הזוררת) וגם לו יש נשמה של משורר, ולהלן הפרק האחרון, בו הוא גם נכנס באותלו וגם התוודא על רגשותיו.
בגדול, מבחינת אופי הדמויות- זה מטומטם להגיד שהן לא קשורות למציאות כי אני יכול להשבע שאני בעצמי נתקלתי בדילמות האישיות שהם נתקלו בהם- ואז מה אם הם בני 35 ומנהלים את בטחון המדינה - זה לא הופך את זה לפחות כיף.
חבל שנגמרה, הייתי חותם על עוד עונה.
| |
הלכתי אל הדוד שלי, הצלם, אח של אבא שלי. 20 שנה הוא מצלם טלויזיה וקולנוע. הראיתי לו את התמונות שלי. הבנתי שאני עדיין לא צלם. אני מחזיק מצלמה.
בסוף הערב, כשנפרדנו אחרי חדר מלחמה שאלתי אותו מה שלום אבא שלי. הוא סיפר לי שהוא עושה עכשיו סרט על נגן, קלייזמר שמנגן בפילהרמונית. עלו בי זכרונות מאותו ערב. זה היה כל כך מזמן.
הבן דוד שלי בן ה- 12 חיבק את אבא שלו. רציתי לשאול את דוד שליאם הוא יודע למה אני לא בקשר עם אבא שלי, ולספר לו שזה בגלל שהוא לא רצה.
אבל הבן דוד שלי עמד שם.
הוא בן 12
| |
כל פעם לפני שהיא נוסעת זה מתחיל מחדש. כל פעם לפני שהיא נוסעת.
שכולם ילכו לעזאזל.
וגם היא, היא, שתלך לעזאזל.
| |
ערב ערב
המממ,
כן גם אני התחלתי את הסמסטר האחרון שלי והיום, היום הגשתי את האמירה שלי במגדר. האמירה הזו תהפוך למאמר מפורסם.
הזמן הזה קרוב.
ועד דבר הבנתי היום תוך קריאת עיתון- כל הלנדמרקס שלי אינם הכרחיים. אמנם הם טובים, מעניינים, חשובים, אך בינם לבין היותי מאמן אין ולו כלום. אנשים פחותים ממני לבטח הם כבר מאמנים.
ועכשיו- שיחת טלפון חסרה לי.
כי אם אני כבר מנצל הון חברתי- ואני עומד לנצל, אז גם פה, וכל האימון שלי לשם כך.
כן, וגם מצבי הכלכלי לא טוב- עבודתי הסדורה מאכזבת אותי.
רשימה:
תיק עבודות
כרטיס ביקור
טלפון
קורס
ועוד טלפון, רק כדי לבדוק מה קורא שם.
כן- יש משהו סקסי במוזיקה.
התמונות מדהימות
| |
| |
ביקורת המטרו 2
אבל בסוף כתבתי את הביקורת שלי על המטרו אנד איט איז בריליאנט.
ישבתי עליה שעות, ובסוף יצא לי בדיוק מה שרציתי שיצא לי.
אז אני שוקל אם לפרסם פה או לא.
בנוסף, היום התחלתי קורס על יחסי מגדר במרחב, אכן יהיה מעניין. גם המרצה לא משעממת, ואנחנו לומדים בבנין המשטרה. די מגניב.
בנוסף, התחלתי לצלם בשחור לבן, שחור לבן- על-זמני. שחור לבן עוצר את הזמן. עד שלא צילמתם בשחור לבן לא הבנתם את דבריי כראוי. אין כמו לצלם אנשים בחשאי. במרחק של מטר אחד.
אולי אפרסם עותקים פרטיים לאנשים.
בנוגע להפגנה- יום חמישי בשעה חמש באוניברסיטת ת"א. שמי נודע בעולם כמארגן הישראלי.
אנחנו הראשונים בעולם- שאר העולם יפגין בשישי שבת- אנחנו כבר ניתן להם את הגב.
אולי אני צריך להיות שגריר- אנשים מתלהבים מהנוכחות שלנו בקמפיין הזה.
גם הולכים לראיין אותי. שמי יופיע בקרדיט של התמונות שאצלם לידיעות.
בדיוק אתמול דיברתי עם אמא שלי ארוכות על צילום. היא הרשתה לי לגעת בסכום כסף לא מבוטל כדי לעשות קורס צילום. זה היה בדמה.
אתם לא יודעים את זה, אבל למשפחתי יש שם בעולם הצילום והטלויזיה. מעולם לא חשבתי שזה יעניין אותי, ומעולם לא תיארתי לעצמי שארצה להשתמש בשם משפחתי ע"מ לקדם את עצמי. אבא שלי קיבל את המצלמה הראשונה שלו מאם אימי. היום הוא הצלם של ש"ס. הרבה תכניות שראיתם בטלויזיה צילם הדוד שלי, אח של אבא שלי.
מבחינה סוציולוגית, יכול להיות מעניין לראות מה ניתן להשיג מניצול קשרים. אף פעם לא היו לי, אף פעם לא השתמשתי.
מעניין מה יהיה
| |
ביקורת המטרו
הגעתי לשם וכל מה שרציתי זה לשבת ולקרוא את כל הספרים שהיו שם ולראות את כל התמונות שהיו שם.
כל הספרים שהיו שם זה כל הספרים שאני רוצה לקרוא וכל התמונות שהיו שם זה תמונות שראיתי בדמיוני כבר ושכבר צילמתי, טוב לא את כולם כמובן, אבל הן היו שם כהוכחה שאני עשיתי את זה מתוך עצמי, מתוך הבורות שלי- מתוך השפע שלי, שכל מה שאני חושב כבר נחשב ע"י מישהו אחר והייתי שמח שמח שמח. וראיתי שם גם ששה ספרים שמתוכם קראתי כבר שלושה אבל שאת כולם יש לי בבית, ההון האנושי שבי, ההון התרבותי שקיבלתי, הו איזה מזל שאני זה מי שאני.
הוי, כל כך קשה להתחיל לכתוב ביקורת על מטרוסקסואליות
| |
ברדק.
למזלי היא באה. חייב להתפקס. אין עוד זמן.
| |
פריימים
צילומים
מבויימים.
פרחים ונוף.
דוד. טלפון. עוד לא. יותר מאוחר. אולי. כן.
הספר של היום, התמונות של תל אביב. הרבה תמנות הרבה רעיונות.
טלפון. הרבה עבודה. יותר עבודה יותר כסף. אבל תואר. תואר עם עבודה. הרבה עבודה. יותר עבודה יותר כסף.
קדימה כבר.כן קדימה כבר.
עכשיו אני הולך לישון.
| |
קצת על היום שעבר עלי
היום בשיעור ישבתי ליד תהילה.
את תהילה הכרתי בתיכון, היא היתה רקדנית וככזו היתה נפלאה ומהממת.
שמחתי כשפגשתי אותה אחרי שנים, גם גיליתי שהיא שותפה של חבר שלי ללימודים.
היום מצאתי אותה בשיעור אסתטיקה.
התיישבנו ופתאום היא הראתה לחברתה את הרגל שלה.
נגלה שם שריר תאומים מפותח ומהמם.
"מה זה השריר הזה?" שאלתי. הייתי המום מגודלו.
היא אמרה שהיא שונאת אותו כי הוא לא נשי והיא רוצה להיות כוסית.
"את כבר כוסית" אמרה לה חברתה. אני רק הנהנתי בראש בהסכמה, אני הרי מת על שרירים.
"כן, אבל לבנות זה לא יפה כמו לבנים".
הכפיפות הזו של בנות לצווי אפנה מרתיחים את דמי. מי אמר ששרירים של נשים אינם יפים? למה נשים צריכות להיות בצורה מסוימת? והרי אם כל המטרה היא למצוא חן בעיני הגברים- מה בדבר אלה שחושבים אחרת? ששרירים הם דבר יפה! האם אני לא גבר? למה דעתי לא נלקחת בחשבון?
כל השאלות הן רטוריות- אין צורך לענות עליהן.
כן, גם אני קורבן אפנה, גם אני עברתי התניה סקסיסטית פטריאכלית דכאנית- הן לגבי נשים- והן לגבי גברים- וזו העבודה שלי במגדר.
| |
וואלה!זון
גם אני מעדיף את נינט בצורתה האמיתית.
אמנם היא מהממת גם עכשיו, אבל משהו נעלם לה.
הלב.
| |
טעימה שנייה
לפי גופמן, הפרט נוטה להתייחס לאחר עפ"י הרושם אותו הוא מעורר. אותו הרושם הוא כעין הבטחה עתידית למדידת מעשי האחר. כל סטייה מהרושם עשויה להתפרש כהולכת שולל. במקרה שלי, ניתן להניח כי תמי תפסה את רצוני להישאר כמביעה את משיכתי אליה ואף כ"הבטחה" ליחסי מין. ברגע שזה לא קרה היא שאלה אם אני נמשך אליה, שאולי בעצם זו הסיבה שיחסינו לא הרחיקו למקומות מיניים יותר. במילים אחרות, תמי שאלה אותי אם אני בעצם משקר לה וזו הסיבה בגללה נעלבתי.
| |
אסתטיקה, הפילוסופיה של היופי. אני מוצא את תהילה.
אני נכנס לאוניברסיטה ומבין שזה הסמסטר האחרון שלי. זה לא רק הסמסטר האחרון שלי, אני מסיים את האבן הראשונה שלי. הלנדמרק הראשון שלי. הגיע הזמן להכניס את עצמי למצב ההוא של לפני 4 שנים. החקירה הרצינית ביותר שלי לגבי עצמי EVER. 4 חודשים של שאלה אחת. אך הפעם, פוקוס שונה. לא עתיד רחוק- אבן דרך שנייה.
תואר? צבא? עבודה באיזה תחום?
philosophy takes the form of I lost my way
העיניים מסתכלות מטה או הצידה. חסרות מבט, מלאות במבט.
זהו שם המחשבה.
פילוסופיה של השטח.
חלמתי על בחורה... פתאום הרמתי את הטלפון שלי. שלוש שיחות מהעבודה.
| |
העולם הערב
המצב הוא כזה.
כל היום עבדתי על העבודה. ראיתי עכשיו חמ"ל.
אני עייף, כן, כמו סורק.
לא רוצה להמשיך את העבודה להלילה.
אני צריך לדבר עם אמריקה למרות שאין לה סקייפ.
גם תכניות שהיו לי למחר הולכות להידחות בגלל העבודה.
חלק מהעבודה שלי במגדר זה על סקס. עבודה אישית כזאת. אבל גם הדברים שבי משתנים. אני הולך לכתוב עבודה, אולי חלקה לא רלוונטי.... יש לי חששות שהעבודה לא טובה...
רענן יחלים.
אבל שבוע הבא נגמרת העונה.
מועדון מעריצים מישהו?
אולי בכל זאת?
מזל שפינטו יודע להתקפל. גם אני רוצה שהוא ואיילת.
עייפתי.
| |
פרק אחד גמור.
חמישה נותרו.
ריח הפרחים הפורחים בגינתי מטריף את חושיי, לו רק יכולתן לראות. אני יושב ליד 8 עציצי פרחים בצבע אדום, לבן, סגול, ורוד, ירוק, והקקטוס שלי עידו שבשעה טובה ימלאו לו 4 שנים ביוני. מה ששמש עושה לקקטוסיםץ.
אני הולך לבקר היום את רענן יותר מאוחר.
במקרה של האמירה שלי במגדר העניין הוא כזה. האישי הוא הפוליטי, האישי הוא האקדמי והאקדמי הוא האישי.
מחר אני מתחיל את הסמסטר האחרון, ואפילו לא בדקתי עוד מה אני לומד מחר. בזיון- ככה העברתי 3 שנים בלימודים.
מה יש בין זין לחטא?
| |
 העם נקעה רגלו
"Faith, protects fools, little children and ships names Enterprise"
(William Riker)
They are a dying people, you should let them pass
? who, the Narn or the Centauri
Yes
(Kosh)
מישהו רוצה לכתוב את העבודה שלי במקומי, אני אעזור לו.
העם נקעה רגלו
| |
1- מחר מתחיל הסמסטר האחרון שלי באוניברסיטה. אלא אם כן אלך לתואר שני.
2- דיברתי עם אנגליה. רמת הארגון רחוקה מלהיות מאורגנת. קצת יקיות גרמנית והופ הופ טראללה.
3- לכל מי שמשתשמש בג'ימיילקיצור דרך לSEND - ללחוץ טאב אנטר. זה כבר ישלח את ההודעה.
4- כן.
5- פירגון לכל הסקסיות שאני אוהב.
| |
משהו בנז
אני פה.
ארבע וחצי.
אתמול ישנתי טוב בלילה.
היום כמעט נרדמתי בהפסקה בין השיעורים.
היה לי יום עמוס בעליל- לימודים, הפגנה, צילומים, טיולון, ענייני טרק חשובים.
הגעתי הביתה לקראת 9 בערב, מאז אני על המחשב. חצי מהזמן הייתי עסוק בצילומים, וחצי מהזמן בענייני הקמפיין שהולכים להתפוצץ ביום חמישי וביום ששי הקרובים.
אני הצגתי את הסקייפ לארצות הברית ועכשיו הוא הולך להיות המכשיר קשר הרשמי של כל מארגני ההפגנות בכל העולם. יש לנו 29 מדינות מצטרפות. לא כולל כל הסטייטס של ארה"ב.
גם בארץ הולכת להיות הפגנת הזדהות- יום חמישי הקרוב. הללויה.
מלא זמן לא הייתי ככה בעניינים כשמשהו בוער לי.
משהו בוער לי
משהו בנז
| |
 20 לתשע
זה נחמד.
שמונה וחצי.
אני הרוג מעייפות. הטופלקסיל הרג אותי.
יש מצב שאני הולך לישון. איזה סטארטאפ.
מחר הפגנה, ועבודה על המיזם שלי. אנטרפרייז.
בנוסף, יאללה- כבר חובה להתחיל לסיים את האמירה- אמנם יש לי עד יום רביעי- אבל אני גם מתחיל ללמוד ביום ראשון.
20 לתשע. איזה סטארט אפ
| |
טיול
סיפור בתמונות
אילולא לא יצאתי היום לטיול לא הייתי יוצא מהבית שלי כלל.
ראיתי היום נוף, טבע, צב מים, מטעי אבוקדו מטעי אשכוליות מטעי תפוזים, שלוליות, ציפורים , רכבות, רוכבי אפניים, את תל אביב שממנה יצאנו, את הים, את החולות שתמיד אהבתי לדווש בהם, את הוילות היפות, את העושר, את העוני שליד העושר, את הכביש המהיר ואת הכביש שלידו.
מתישהו גם חתכתי מדרך הישר, הלכתי אל מקומות בהם לא הייתי, נתתי לעצמי ללכת לאיבוד ביודעין שלא אלך לאיבוד.
חתכנו מזרחה והגענו לכביש 4. עשינו את כל כל כל החיתוך מהחדש לישן.
אחרי שהתעוררנו מהשינה ה מ ו צ ד ק ת גמרנו על מיץ תפוזים.
| |
לדף הבא
דפים:
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
