כבר הודעתי הרבה מאד פעמים בעד מי אני. לשם שינוי הלכתי היום לקלפי ושמתי את הפתק הזה. יותר ויותר מובן למה חשוב להצביע- מי שלא מצביע בוחר בקבוצה שנגדו בעצם.

שיחקתי כדורסל. הייתי מאוכזב מעצמי. אבל לא מעצמי האישיותי, אלא מהיכולת שהפגנתי. פעם, כשהייתי צעיר יותר לא ראיתי את השחקנים ממטר. הייתי טוב, הייתי וירטואוז, היה לי שחקן אחד בראש שאני רוצה לחקות וזה מה שעשיתי. החיקויים שלי היו די טובים. היום עליתי לשחק אחרי המון זמן. שנים.

הליחה חנקה אותי והייתי צריך לירוק אותה כל הזמן, החלב בשרירים הרג אותי, הריאות לא הצליחו להתמלא והלב דפק.

אחר כך דיברנו על ליצור מסורת של ריצות ואימוני כושר. כבר דיברנו על זה בעבר, זה לא קרה. לאחרונה אני חושב על תואר שני במנהל עסקים. האופציות הן אוניברסיטת ת"א (ואז אני צריך GMAT וועדת קבלה שזה הרבה מאד כסף יחד) והאוניברסיטה הפתוחה ששם אני פשוט מתקבל. העניין בפתוחה הוא שצריך ללמוד לבד. משמעת. פה ופה צריך משמעת. גם בלמצוא עבודה צריך משמעת. היום כשישבתי לנוח בין המשחקים חשבתי על עניין המשמעת.

לאחרונה עלתה בי מחשבה שמשמעת עצמית ברמה שלי קשורה בבדידות, היא הופכת אותך לאחד שלא תמיד מקבל אחרים שרמת המשמעת שלהם פחותה משלך, חשבתי על זה שאדם עם משמעת מסתכל הרבה על עצמו, ולא מוותר. הוא לא מוותר.

חיברתי את כל הנקודות יחד, זה הכל אותו דבר- כושר לימודים ועבודה- משמעת. לפני כמה ימים כתבתי את השורה הבאה: אינטגריטי- לעשות מה שאמרתם שתעשו בזמן שאמרתם שתעשו אותו.

אחר כך אין הרבה שאלות- כבר יש תשובה

סטינג מגיע לארץ סטינג מגיע לארץ!!!!!! אני כל כך מתכוון להגיע להופעה שלו. או להופעות שלו. ידיעה אם יש זמר שאני מעריץ- זה הוא. יש לי בערך 12 דיסקים מקוריים שלו. למעשה, הוא האמן היחידי בשנים האחרונות שקניתי דיסק שלו. האחרון שקניתי דיסק שלו היה עברי לידר, כשהוציא את הראשון שלו. קניתי אותו לעצמי מתנה על שעברתי טסט ראשון. כשסטינג הגיע לארץ הייתי בן 15. זה היה קצת אחרי שקניתי את הדיסק הראשון שלו, הצהוב מ1994 שהוא מהיותר טובים שלו בתור דיסק, אפילו אם הוא אוסף. מאז, אומרים שלא היו לו דיסקים טובים. למעשה, האחרון שאומרים עליו שהיה טוב הוא ten summner tales שיצא ב92 שכולל בתוכו את shape of my heart למשל. אבל אני לא מסכים לחלוטין עם הקביעה הזו. נכון, בדיסק של 92 יש את הכי הרבה להיטים, אבל המוסיקה שלו משתנה מדיסק לדיסק והדיון הופך למה טעים יותר, מלפפונים או תפוזים. בשנת 96 הוציא סטינג אלבום בשם mercury falling. זה אלבום שרובו מוזיקת קאנטרי, אתם כנראה לא תכירו אף שיר משם אלא אם כן קניתם את דיסק ההופעה החיה שלו מ- 11 בספטמבר 2001. ארחיב על הדיסק הזה עוד מעט. בשנת 99 הוציא סטינג אלבום נוסף- brand new day שממנו אתן וודאי מכירות את Desert Rode ועוד שירים שכנראה תכירו מאלבום 2001.

דיסק 2001 היה אמור להיות דיסק הופעה. ההופעה היתה אמורה להיערך בביתו (אחד מבין כמה)- זה שבטוסקנה. בבוקר אותו יום התרחש אסון התאומים. עוד משהו שהתרחש באותו יום היה ההופעה שלו, אך הגוון שלה שונה באותו רגע להופעה רגועה עם המון עוצמות. אחד השינויים שקרו הוא הכנסת השיר fragile בגירסה מרגשת ממש והעמדתו כשיר הפותח. קשה לומר שזה דיסק אוסף. ראשית כי זה דיסק של הופעה, אך שנית, מפני שהשירים שנבחרו להופעה עושים חייל אחד אחד ובעצם מקימים לתחייה שירים שהתאספו מאלבומים אחרים (אלה שהזכרתי פה) והמבוצעים בחינניות ובעוצמות מרגשות עד כדי כך שהן מעפילות על המקור. העפלת גירסת ההופעה על המקור ידועה לסטינג זה לא מכבר. דיסק נוסף של סטינג שנמצא ברשותי הוא פס הקול של "איש ההרס" (הסרט החמוד של סטאלונה עם סנדרה בולוק משנת 1994). זהו דיסק הופעה של סטינג ממספר הופעות שנערכו אז ויש בו רק ששה טרקים. השיר שמבוצע בצורה הטובה ביותר ושלבטח הוא הגרסה הכי טובה מכל הגרסאות של השיר ששמעתי אי פעם היא הגרסה החיה של king of pain (מיותר לומר שהגרסה של אלאניס לשיר הזה היא אנמית לכל הפחות).

חזרה ל2001- בדיסק מ- 2001 יש גירסאות מעולות ממש של a thousand years , all this time, don't stand so close to me, brand new day, all this time וכמובןevery breath you take .זו הסיבה שהדיסק הזה הוא לבטח מהטובים ביותר של הזמר.

שנת 2003 הביאה עימה עוד דיסק של סטינג sacred love. זה לא דיסק מבריק אבל שמיעה חוזרת שלו בהחלט מחבבת אותו על המאזינים. בעיני יש בדיסק הזה מספר קטן מדי של שירים טובים, ביניהם inside הגאוני והדואט של סטינג עם זונת הדואטים הידועה מרי J בלייג'.

על פי לוח הזמנים שלו, סטינג מוציא דיסק כל שנתיים כמו שעון שוויצרי. זה אומר שאנחנו אוטוטו אמורים לקבל ממנו עוד יהלום.

בין לבין נתנחם בהופעה החיה שלו ביוני בארץ.

פראייר מי שלא יגיע