|
הנדסת המחשבה / יוזף ברויר |
| 3/2008
לנצל את שנותר ממבט ראשון היא לא נראתה משהו אבל אחרי שויתרתי על זה והתחלתי להקשיב לה התחלתי להבין כמה אני נמשך לעמוד השדרה שלה
העיניים שלה הזכירו לי את האחרת, השיער, המגע, אני חושב שזה היה מדויק, או קרוב למדויק אני לא זוכר מי היתה יפה יותר, אבל זה כבר לא משנה
סיפרתי לה על הבלוג הזה, דברים שכבר שכחתי. לא חשפתי את שמי, אבל זכרונותיי היו עימי. לא יכולתי שלא לחשוב על הפעם הראשונה ההיא. היא היתה יותר מדי דומה יותר מדי לא היה לי סיכוי לעמוד בפניה
עצב תקפני לא אמרתי לה היום עוד יבוא בינתיים אני רוצה לנצל את מה שנותר,
אני הולך
| |
וזה חי
הרבה דברים קורים לי עכשיו בחיים. קשה לי לדבר עליהם פה. לא הרבה קוראים פה, ואולי זה אפילו יותר טוב כך. הרבה שינויים. שינויים משפחתיים. שינויים תעסוקיתיים. שינויים גאוגרפיים. שינויים חברתיים.
לפני כמה חודשים, אולי חודשיים שלושה, בטח לא יותר, התחלתי להרגיש איך הגלגל של החיים שלי התחיל להסתובב. כל התנועה התחילה להכנס לרצף אחד מתמשך, פעולה אחר פעולה, אחת אחרי השנייה, הרגשתי את הדברים מתחילים לנוע.
כמו שפעם יכולתי לראות איך הגעתי לאיך שאני היום, היום אני שם לב שהגלגל מסתובב.
וזה מפחיד, וזה חי.
| |
|