| 5/2010
אני שומע בריפיט של מילים של סקעת. מצאתי את הגרסה החזקה ביותר ביוטיוב והוא מלווה אותי לאורך היום יחד עם עוד שירים, בין השאר של גאגה, איינשטיין ואחרים.
שוב פעם המנגנון שלי עובד. אני נפתח אצל מי שאני רוצה לסמוך עליה אך ברגע שהיא משדרת שהיא לא רוצה אני משחרר. אחר כך אני מרגיש רצון לשוב אליה. אני אומר לה את זה, אבל היא מפחדת. מפחדת לקשר. ככה זה גיל 37 ולבד. ועם כמה שהעיניים שלה מהפנטות אותי, שקר החן לא יכול לי, לא יכול.
אני עובד לפני העשור הרביעי.
ולחיות את חיי זה לחיות בסטארטאפ מתמשך.
בשנים האחרונות הייתי בכמה סטארטאפים, ובעוד הם לא הבשילו למימוש מוחלט של הפוטנציאל אני דווקא כן הבשלתי.
לפני כמה שבועות, לא זוכר בדיוק כמה, הבנתי שעלי לבנות לעצמי את חזוני החדש לעשור הקרוב.
יום הולדתי מתקרב, להכל יש משמעות :)
12 יום בלי לחם ניכרים על גופי.
| |
השיחה אתמול בלילה אחרי המסיבה היתה ממש מכוננת בשבילי.
הבנתי שכשאני במשרד אני מעט כלוא, מנטלית, ודווקא כשאני בחוץ אני חופשי לחשוב ולסדר את הפעולות כפי שהן צריכות להיות.
הבנתי שאני אוהב להקשיב, אבל הבנתי שאני גם אוהב לדבר
הבנתי שלפעמים אני מקשיב יותר ואז כאילו תורם פחות
או ש...
טוב, אולי זה קשור למצב שלי באותו רגע.
היה כיף אתמול
| |
מילה והרס עצמי
היא רוצה להכנס להריון
כדי שהוא ישלם על הפלה
כדי לגרום לו לרגשות אשמה
היא לא עושה מה שצריך כדי להפרד מהחיים הקודמים שלה
אין לה את הכוחות הנפשיים היא אומרת לי
לכי מחר בבוקר ותעשי את זה אני אומר לה
תבוא איתי לעשות את זה היא שואלת
כן אני אומר לה
מבין שאצטרך להתעורר מוקדם מוקדם
אבל אני חבר טוב
מן אדם כזה
ודווקא היום
בדרך לחומוס
המשפט שעבר לי בראש הוא ש
אנשים שלא עומדים במילה שלהם
הם אנשים שלוקחים מקום בעולם הזה
הם לא אנשים
לא שווה להסתכל עליהם
אבל אנשים עם יצר הרס עצמי
אי אפשר לעזור להם באמת
הם לא רוצים לעזור לעצמם
| |
מסתבר שחצי גוף שלי נצלה בשמש היום בהליכה. שתי ידיים, מהמרפק מטה, שתי רגליים, מתחת לברך ובצוואר.
קניתי עכשיו אלוורה, שזה חומר מיימי למדי וכמעט ירדתי על כל הטיובה, ועוד קניתי את החומר שהרוקח אמר לי שהוא הכי מרוכז.
הדיאטה שלי הולכת בסדר, למרות שהערב אכלתי משהו כמו 10 חתיכות צ'יפס עם רטבים ולקחתי ביס מהמבורגר.
אני נשמע כמו בחורה עם אנורקסיה, אבל לא נורא.
יש מה להוריד, המטרה ראויה, וחוצמזה, תמיד טוב לעדכן את הבלוג הזה.
| |
ולזוז עם הרוח
היום הלכתי ברגל. אני מעריך שבסביבות 8-12 קילומטר. בים. מהרצליה עד צפון הרצליה ואז דרומה לתל אביב וחזור להרצליה. לא בדקתי במפה כמה זה רחוק, אבל אולי עוד אעשה את זה.
עשיתי את זה על בטן ריקה ואז הלכתי לאכול באחמד את סלים. לא נגעתי בלחם.
היא אמרה שאני קיצוני. ואז אמרתי לה, מה פתאום קיצוני?! זה שהחלטתי לא לאכול דברים מסוימים ושאני בסך הכל עומד במילה שלי הופך אותי לאחד שעומד במילה שלו, וזה שאין לי רגשות אשמה ושקל לי לעמוד במילה שלו, לא אומר שום דבר חוץ מאשר שהוא עומד במילה שלו וזה יופי. צודק, היא אמרה לי.
התחלתי משהו חדש, היום הבהרתי לעצמי שתמונת איך אני רואה יחסים נקבעה כבר. ושלמרות שהיא מקבעה כבר, אני שם את עצמי מוכן להיות גמיש, מוכן לעבור שינויים כדי להכניס אישה לחיי.
היא אמרה לי משהו היום, ככה פתאום, וזה הרגיש לא נעים, אבל שיתפתי פעולה ואמרתי לה אין בעיה. אז היא אמרה שהתגובה שלי מבאסת אותה.
אמרתי לה שזה באמת לא בא לי טבעי, אבל אני רוצה ללמוד. כי אין אלא להיות גמיש כמו לולב, ולזוז עם הרוח.
אז אני נותן לעצמי להיות עם הרוח, ושהרוח תזיז אותי כמו שהיא רוצה.
רוח ולא חומר.
גמישות ולא נוקשות.
תקשורת תקשר אותנו זה לזו.
| |
שוב זה בא
הקטע הבריאותי הדפוק שלי הרים ראש שוב ומצריך אותי להכנס לדיאטה שוב.
אם שאלתן את עצמכן מהי אותה דיאטה, תסתכלו על הרשימות צד שלי, למטה, יש שם
תאריכים ומשקלים שלי במהלך שתי דיאטות שעשיתי בשנים עברו. בפעם הראשונה
הייתי בן 24. אני תכף בן 30. (קלט'תם את הבלוג הזה?)
ירידה במשקל לא היתה המטרה, זה היה תוצר לוואי שבעזרתו מדדתי את הצלחת הדיאטה, כלומר את ירידת המדדים שהיו חריגים לרמה נורמלית.
רק כדי לסבר את האוזן, אסור לי לאכול לחם בתקופה הזו או לאכול ולשתות סוכרים- כלומר לא מוגזים מסוכרים, לא מיצי פירות, לא ממתקים, לא אלכוהול, לא בשר אדום, לא גבינות שמנות, לא המבורגר, לא צ'יפס.
מה כן מותר לי- דגנים למיניהם (חומוסים הולך לי טוב), הרבה טונה, עוף בלי עור, תפוחי אדמה (פחמימה מורכבת), ירקות (עדיף ירוקים מצבעוניים), אורז בוסמתי. זהו בערך.
מה שקורה לי בדיאטות האלה זה שאחד אני מרזה, שניים הרס"ר משמעת שלי מרים ראש ומשאיר אותי בתלם ושלוש אני נע בין שמחה, כי הפחתה בלחם מרימה לי את המצברוח, לבין דכדוך קל שנגרם עקב המזונות הא-סקסיים האלה וההתמודדות איתם.
אני מתחיל ב- 86 קילו.
אחלו לי בהצלחה,
אעדכן
| |
הבאתי לקוח והפסדתי אותו הכרתי בחורה מעשנת ונפרדתי ממנה הייתי מלא באנרגיה ועכשיו אני מרוקן
הדם ירד לי מהפרצוף וישנתי רק 5 שעות בלילה עכשיו אני פוחד להרגיש כשלון ולהרגיש רגשות אשמה על מה שעשיתי
ממש חטפתי סטירה סטירה מאד מאד חזקה אבל השיחה שיש לי בראש עכשיו היא רק להבין את זה להבין את מה שקרה
להבין מי הייתי ומה עשיתי ולהמשיך הלאה כי אני יודע שאין טעם לשקוע למרות שבא לי ללכת ולהיות חסר דאגות
רק שהעניין הוא שאני אוהב דאגות אני אוהב שיש לי מה לעשות שיט לקח לי חמישה חודשים לעשות את זה שיט שיט שיט
| |
|
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
