לקח לה חמש דקות בשביל להגיד לי שלא נראה לה שאנחנו מתאימים. חמש דקות.
אחרי זה המשכנו ללכת כבר חזרה למקום המפגש כשבדרך אני מבין שהחטאת רבץ על ההסתכלות שלה עלי ושהיא בכלל לא מסוגלת לראות אותי.
זה מצחיק כי היא אמרה לי שאני לא מתאים לה אחרי שסיפרתי לה מה הפירוש של הקעקוע שלי בפיץ׳ קטן של שלושים שניות.
משם התיישבנו על ספסל וכנראה
דיברנו עוד חצי שעה. בדרך לספסל היא שאלה בלי לשאול אם אני הומו. גיחכתי לה
בפנים. היא אמרה לי שהיא צריכה מישהו שהוא יותר מאצ׳ו.
אחרי זה היא רצתה
לקנות סיגריה. התיישבנו על גבעה שמשקיפה על הבימה. היא אמרה לי שאיך שאני
לבוש לא מתאים. אמרה לי שהנעליים שלי זה פשוט לא. אמרה לי שאם אני קצת
אעבוד על עצמי אני אראה עוד יותר מעולה ולקינוח היא אמרה לי שאני בדיוק
הטיפוס עבור חברה שלה.
וככה עברה עוד שעה.
עברנו
למקום אחר. בינתיים היא גם דיברה על סקס, על זה שהיא מאד פתוחה ואוהבת גברים עם זין גדול ושהיא עשתה סקס רק בשבוע שעבר ושזה מקום שהיא בורחת
אליו. היא סיפרה לי שהיא מאד כנה פעמיים. תיזהרו מאנשים שאומרים לכם שהם כנים. כנות אינה אותנטיות, היא בסך
הכל קצת מיץ של סלט רגשי שלכם, לא משהו לעשות איתו ילדים.
היא
דיברה על עצמה המון וצחקתי המון כי היא נורא מצחיקה ומלאה בבטחון עצמי.
היא לא שאלה אותי כלום, לא עניינתי אותה כבן זוג. היא תפסה את כל המקום ואני הייתי בצד שמאזין הרבה
פעמים למרות שלא עברה דקה שלא היתה בה שיחה ערה של שנינו. אבל אני לא הייתי
שם. אני החזק, המצחיק, הנהדר, האוהב. הייתי זה שמשמש כמראה, זה המנתח, המתגונן, פאקינג שיט.
ושיתפתי אותה בכל הדברים בלייב כשהם קרו. מה שמפתיע הוא שהיא הסכימה עם כל
מה שאמרתי עליה. הכל. ידעתי לתת שם לכל מה שהיא אמרה ולכל מה שהיא עשתה.
ועם זאת, נראה לי שהייתי יכול ללמוד ממנה המון וגם היא אמרה את אותו דבר
עלי.
העברנו שלוש שעות ביחד. היא יפה ברמות של מגזין, יש לה אישיות בשפע וחכמת חיים. היא יודעת מה היא רוצה אבל עדיין בתהליכים עם עצמה. יכולתי לראות את זה עליה כי היא אפילו לא ניסתה לגרד לי את פני השטח.
כן עניינתי אותה.
היא הציעה עוד ועוד נושאי שיחה אבל בד בבד גם ניסתה להרחיק אותי. האבסורד
הגדול היה כשהיה נדמה לה שאני גורב גרבי צבא, ״שאין בזה שום רע״ (אין לי
גרבי צבא). ופעם אחר פעם יצאתי עליה והראיתי לה מה היא עושה עד הקטע עם הגרביים שהיה כבר למטה מכל ביקורת.
למה
נשארתי ולא הלכתי? שאלה טובה. לגביי וגם לגביה. גם היא לא הלכה. היא רצתה
שאחבק אותה כשהיה לה קר והיא דיברה איתי מחוץ לבית שלה עוד עשר דקות. עכשיו
תוך כדי שאני כותב את זה היא סימסה לי שהיה לה מאד מיוחד ושהיא מצטערת אם
היא גרמה לי כאב כלשהו. גבר אחר, כך אמרה, לא היה עומד בזה, כך אמרה.
הדבר
הכי גדול שהיא אמרה לי הערב זה שאין לי אגו. זה דבר גדול כל כך כי כמות
הפעמים שיכולתי להפגע ממנה עמדה על בין 15 ל- 49 פעם שהיא פשוט הביאה לי
כאפות לפנים. אבל מה לעשות, היה לי מעניין, וכמו שאמרתי, חוץ מהשטויות שהיא עשתה היא אינטליגנטית מאד ויפה עד כדי הערצה ממש, לא הלכתי כי למרות הכל נהניתי שמה. היה רטט. לפחות אצלי. ולא שזה מספיק, אבל אולי היא תקבל עוד צ'אנס לקחת את עצמה בידיים.
היא
שאלה אותי שאלה אחת כל הערב, לקראת סופו. אם שמחה זה דבר מרכזי בחיים שלי
ואז הבנתי שהיא גם לא היתה שם, כמו שאני האמיתי לא באמת היה שם, והכל קרה
בשידור חי במשך שלוש שעות של דייט ראשון.
כינוי:
יוזף ברויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
