אתמול אחרי נפגשתי עם א' הלכנו לטייל בעיר הגדולה.
הסתובבנו והיה כיף, עשינו קניות בשוק, מכרה שלה אמרה לה שהיא קצת השמינה ושחסר לה  שני קילו.... עכשיו שתבינו.... הילדה הזאת רצה 8 קילומטר ביום בממוצע בחדר כושר... יש לה גוף משגע, תאמינו לי, ראיתי. מאד כעסתי על האישה הזאת... רציתי לצעוק עליה שהיא בעצמה ריכה להוריד שני קילו ובאיזו זכות היא מדברת ככה והכל כי אני יודע שמאד קל להשפיע על א' בדברים האלה... אני לא מפסיק להגיד לה כמה היא יפה וסקסית ופתאום ההיא מגיעה ואומרת לה שהיא שמנה, נשמע לי כאילו היא ממוטטת לי את ה-
 
מעניין, מעניין... במקום לדבר על א', דיברתי עלי, זה עלי... בגלל זה התעצבנתי, אה, איזה קטע, קלטתי עכשיו. התעצבנתי כי זה היה עלי, לא על א'. כמה אגואיסטי מצידי. קטעים.
 
חזרנו מהשוק עם ערימת ירקות ושאר עלים ירוקים, היא היכנה לנו סלט-סקס התיישבנו ואכלנו... אחורי זה, נפלתי לתרדמה בעודה מנגנת בגיטרה.
הסתכלתי על הידיים שלה, פעם ראשונה שראיתי אותה פורטת על המיתרים. כמה אופי, כמה יופי, כמה יצירה, כמה יוסי.
 
כשהתעוררתי, היה עיגול של רוק על הסדין... קצת מביך אבל התגברתי... ע' חברה שלה הגיעה להגיד שלום והזמנתי אותה לצאת איתי לקנות מכנסיים בת"א אבל היא לא יכולה. ע' היא חברה טובה של א'. מה שאהבתי זה שא' מאד אהבה שהתחברתי עם ע'.
א' הלכה לבריכה לשחות... ע' הלכה להחזיר את אמא שלה הביתה.
 
אני נפגשתי עם חבר והלכנו לגן צ'רלס קלור (צריך לקצר את השם הזה, אי אפשר לקרוא לו גן צ'רלס, כי זה תקוע בין השיניים, ואי אפשר לקרוא לו גן קלור, כי פשוט אי אפשר). התחיל עם הופעה של הדג שהיתה זוועה והלך אל סימפוני אוף לאב שהיו מצויינים ואז הגיעו הפטריה והרקידו והרקידו בטירוף עד שכבר לא היה לי כח. כולי הייתי מלא במים. רקדתי ורקדתי ורקדתי ורקדתי, כמו שאני אוהב, מכל כיוון עטו עלי יחצניות של מסיבות שאמרו לי שהמסיבה במצדה ב12 בספטמבר בדיוק בשבילי... אבל אני ידעתי אחרת. אין לי כושר כמו שהיה לי לפני הצבא. אז הייתי נכנס ראשון לרחבה ויוצא אחרון, לא מפסיק לרקוד 5 שעות רצוף, פשוט לא היה נגמר לי וכולם היו בטוחים שאני על משהו. אבל אף פעם לא הייתי על כלום חוץ מעל מים.
הגעתי הביתה, שמח, מאושר, רצוץ, ובלי אבן מהלב שהצלחתי להסיר בגאון באותו בוקר.
קמתי הבוקר, שמח, רגוע. אין סימן לאבן, חוץ מאנדרטה שנשארה ואמרה: פה נחה לה אבן ז"ל, יהי זכרה ברוך, סעי לשלום, המפתחות בפנים.
למדתי איך ללמוד, ועכשיו אני יודע.
אני הולך לקרוא עיתון
THANK GOD ITS FRIDAY
 

‎הַקָּפֶה הָיָה קַר

הַשָּׂדֶה הִשְׂתָּרֵעַ עַד הַגָּדֵר

וְהָעֲשָׂבִים הִזְדַּוְּגוּ

לא יָכוֹל לִהְיוֹת אשֶר חִלּוֹנִי

יצאתי מהבידוד, ולקחתי את אמא שלי לאוטובוס. התקשרתי לא', היא אמרה שדברים התחרבשו לה...החלטנו שקובעים בשבע בחדר כושר. השעה היתה קצת אחרי ארבע. ידעתי שאני לא הולך ללמוד, במקום זה מצאתי לי מחשב עם אינטרנט באחת הספריות וכתבתי לכם את הפוסט הקודם. בשש כבר הייתי בחדר כושר, להזכירכם, קבעתי איתה
ב7 בחדר כושר. החלטתי שהיום אני הולך לעשות כפרות בחדר כושר, פוּל אירובי.

התחלתי עם 10 דק' אופניים, 7 דק' ריצה, עוד 2 קילומטר אופניים, הליכה מהירה 10 דקות, אופניים, ודי. א' הגיעה. שיקרתי לה שבדיוק סיימתי את החימום שלי, היא התיישבה לעשות אופניים... האופניים לידה היו מקולקלות, ירדתי, היא אמרה שאני לוקח לה את תשומת הלב וכשהיא איתי היא לא מרוכזת בכושר, אז הלכתי.

דפקתי משקולות וקינחתי בארבעים דקות מתיחות לא מהעולם הזה, א-לה רקדן בלט מתהווה. זה היה כיף מטורף, הגעתי למקומות שלא ידעתי שאגיע וגם הרגשתי מצוין, הורדתי קלוריות בטירוף ופימפמתי משקולות שלא כהרגלי, הייתי ממש אפקטיבי.

אחרי המתיחות היא בדיוק סיימה , היא התחילה לעשות מתיחות על המכונה... מאד לא מומלץ. שאלתי אותה אם היא רוצה שאעזור לה... היא שמחה ואמרה שהיא באמת פדלאה מכדי לעשות מתיחות. התיישבנו על המזרונים ועשינו מתיחות ביחד, יותר היא ממני, היא אמרה שיש שרירים שהיא מעולם לא הרגישה וקיללה את אמא שלי בחיבה. את אמא שלי היא שלחה לעמוד בצומת ואותי היא לשכה לשגר טילים עם בנות אחרות. היא היתה בשוק מהמתיחות , זה היה לה ממש כיף, היא החמיאה לי על הידייים החזקות ואני הרגשתי מרומם, איזה כיף לקבל מחמאות כאלה...

יצאנו החוצה ,היא קנתה דיאט קולה ואני קניתי מיץ וקורני בננה. היה כיף, הלכנו לשבת והתחלנו לדבר, סיפרתי לה שאני רוצה להיות מאמן מנהלים והיא אמרה לי שזה מה שאחותה עושה.התרגשתי. היא סיפרה לי על היותה זמרת אופרה, על המלגות, על הנסיעות, על התורמים, על הכסף, על ההורים. אני סיפרתי לה על החזון, על הלימודים,
על המכשיר של גיסי (סטארטאפ מצליח ומדהים- מכשיר להורדת לחץ דם בלי תרופות ובלי תופעות לוואי, רק בעזרת הנשימה)- היא אמרה שזה יהיה טוב לזמרי אופרה ורצתה להשיג אחד בעצמה. מגניב.

היא גם סיפרה לי על חבר שלה לשעבר ועל זה שהוא חולה כי הוא לא יודע לתת אהבה-- היא אמרה לי בערך פעמיים שאיזה כיף למצוא בנאדם בריא כמוני, אני יודע שאני בריא, זה היה כיף לשמוע...

הלכנו אחורנית לראות את הסרט, חיוו של ... לא זוכר- סרט מצוין, אני שונא סרטים כאלה, מתעב, סרט מצוין. התחלנו להחזיק ידיים, היא שאלה אותי מאיפה הגעתי לה, לא היה שם מאמץ, לא היתה העמדת פנים, לא ניסיתי כלום, הכל פשוט זרם בלי שהגיד כלום, היה ממש ...

ברור לכם שלא התקלחנו אחרי החדר כושר נכון? היינו עם הבגדים של האימון (היא אמרה לי שאני נראה מדוגם איתם...)

עכשיו כשאני כותב, אני משחזר את כל המחמאות שהיא נתנה לי, איזה כיף לקבל כל כך הרבה מחמאות, וואו, באמת הרבה

החזקנו ידיים בסרט, היא ליטפה אותי, זה היה כמעט אירוטי, הייתי מרוכז בסרט, אבל לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב אושר, אז התרכזתי בסרט. גם התנשקנו, ראיתי את יופיה, כמו לשחות באגם . העיינים.

יצאנו מהסרט, הלכנו לאוטו, לקחתי אותה הביתה, היא נישקה אותי ואמרה שהיה לה כיף, היא צריכה לקום מחר מוקדם לשיעור פיתוח קול, אמרה לילה טוב, והלכה.

_______________________________________________________

לא היה לי שום צורך לקבוע איתה מועד אחר לפגישה.

_________________________________________

היום עברה לי מחשבה בראש:

לפני שנתיים הייתי בערב מבוא לפורום, הפורמט החדש של הערב.

צריך למצוא תחומים בחיים שאינם בדיוק כפי שאנחנו רוצים אותם או כמעט ולא או בערך שלא עובד, מה לא עובד כמו שאנחנו רוצים. העלתי מספר מקומות ואחד מהם היה אהבה אז התמקדתי בתחום הזה.

ואז נשאלה השאלה " איך אתם כשהתחום הזה כן נמצא במלואו ועובד?"

הנה מה שכתבתי: כשאני אוהב אני- רגיש, פגיע, רגוע, שמח, שלו, פתוח, אוהב, מלא בביטחון עצמי, מעניק חום, סומך עלי, סומך עליה, מקבל, פתוח ועוד ועוד.

השאלה שאח"כ היא מהחסר שאם היה נוכח היה עושה הבדל? זו השאלה המדויקת. להיות מה?

לא משנה מה כתבתי, הגעתי לתגלית שהיממה אותי- אני לא צריך לחכות עד שתהיה לי אהבה כדי להיות את כל אלה, אני יכול להיות כל אלה עכשיו ואולי מזה תבוא אהבה. זו בהחלט היתה פריצת דרך שהשפיעה עלי מאז.

כך הייתי כמעט עם כל בחורה שפגשתי, כמעט עם כולן. זה עבד, אבל לא כמו שרציתי. אני חושב שהן פחדו. הייתי איתן ישר מי שאני, בלי הקדמות בלי מסכות בלי משחקים בלי מחבואים. לא כולן פחדו, כמובן שעם חלק זה היה מסיבות שונות

אבל היום הרהרתי בזה שיש לי שנתיים ניסיון עם זה והנה עובדה שזה לא עבד, אז אולי ננסה משהו אחר? לא.

היום שמתי לב שדבק בי משהו שיש לבנות שהכרתי וגם אולי לחלק מהבנים שאני מכיר- שן שומרות על הקלפים, לא צריך להיחשף מהר מידי... הייתי כזה קצת היום, כן, זה נותן ביטחון, כן, זה היה כיף, שמתי לב שהייתי מסוייג כמעה. אני לא חושב שהיא שמה לב... היא היתה מאד מיוחדת.

_____________________________________________________________

נורא התחשק לי להישאר איתה עוד הלילה, לא לשכב או משהו, הרי זה אסון, בעיקר לי, אני שונא סטוצים, היה אחד, הצטערתי, אבל אולי טוב שהיה.ונגמר השבח לאל.

מיד כשנפרדתי ממנה חשבתי עליכם, אני לא יודע כמה קוראים את הבלוג שלי, אבל אולי זה בכלל לא משנה, הנה תפסתי את עצמי כאחד שרץ לספר לחבר'ה, אני! לא יאומן. לאן התדרדרתי.

נחמד, נחמד.

_____________________________________

גם יעל התקשרה אלי היום, רצתה שניפגש, אבל שוב קרה לה משהו. טוב, זה לא משנה, גם זה עוד קצת פיקנטריה.

_____________________________________

נחכה ונראה