לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הנדסת המחשבה / יוזף ברויר
Avatarכינוי:  יוזף ברויר

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2004    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2004

31 באוגוסט. דברים שלא ידעתם


1888 - מרי אן ניקולס, יצאנית, נרצחת - כנראה הקורבן הראשון של ג'ק המרטש.

1897 - תומאס אלווה אדיסון רושם פטנט על הקינטוסקופ, מסרטת הקולנוע הראשונה.

1983 - מנחם בגין מתפטר מתפקידו כראש ממשלת ישראל.

1997 - בתאונת-דרכים בפריס נהרגים הנסיכה דיאנה ובן-זוגה דאז דודי פאייד.

לידות:
12 - גאיוס קליגולה, קיסר רומא
1945 - יצחק פרלמן, כנר ישראלי
1972 - כריס טאקר, שחקן אמריקאי

פטירות:

1969 - רוקי מרציאנו, מתאגרף אמריקאי (נולד 1923) - ידוע בכינויו, רוקי בלבואה (או במספרים: I II III IV V)
נכתב על ידי יוזף ברויר , 31/8/2004 09:46  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מתכנסים לשנה החדשה


אז העתיד


  • לסיים את התואר

  • ללמוד צרפתית

  • ללמוד צילום

  • פרויקט צילום מתבצע

  • לטוס לחו"ל

  • פעם אחת בסיני לפחות

  • חוזר ללנדמרק

  • ממשיך בעבודה שלי בשנה הקרובה

  • עושה כסף במילואים

  • משיג מילגות

  • שלווה פנימית
נכתב על ידי יוזף ברויר , 31/8/2004 01:50   בקטגוריות רשימות מהעבודה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רשימות מהעבודה





  • האיזון בין שקט לבלאגן.
    איזון קדוש.

  • הכנסתי את עצמי לסחרור.


  • גם עוצמת הסערה מתמקדת בעינה-
    עין הסערה ממוקדת אף היא.


  • הרגשת "אבדות" מגיעה תמיד כשהעתיד אינו בהיר.


    רשימות מהעבודה
נכתב על ידי יוזף ברויר , 31/8/2004 01:40   בקטגוריות רשימות מהעבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




יש נושאים להיות בהם סטרייט. ויש נושאים להיות בהם
לא סטרייט.
הכי קשה לי להיות בנושאים
לא סטרייט.

תשאיר דברים לעצמך הוא אמר לי, תשאיר לעצמך
נכתב על ידי יוזף ברויר , 30/8/2004 12:38  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



~ ~ ~ ~ ~ ~


זה מצב מעניין. הוא אמר לי אל תדחף. זה בכלל לא טוב לדחוף. תשאיר כמה דברים לא פתורים. דברים באפילה.
לא צריך לדעת מתי נפגשים. מתישהו. שיהיה במצב של רטט. מצב של חוסר הגדרה.

מה זה המצב הזה של בטחון. בטחון שמגיע מחוסר בטחון. מחסך. מה זה.
אני עוד כל כך לא בשל ככה.
אתה כבר יודע. אתה כבר יודע מה עושים.

תזכור
נכתב על ידי יוזף ברויר , 30/8/2004 12:18   בקטגוריות זכור  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שני דברים:


1- ממש רציתי לשתות שוקו. אבל היה כל כך מעט חלב במקרר, מכירים את זה שכשיש חלב צריך להשאיר אותו למיש שותה קפה? זה המצב עם אמא שלי.לי אסור לשתות את הטיפה האחרונה של החלב, כי היא אולי תרצה קפה בבוקר לפני העבודה ולא יהיה לה. איזה מצב אבסורדי הא?

 

2- מה אתם עושים כשאתם עולים לאוטובוס? אני ישר מסתכל ליד מי אני הולך לשבת. נכון או לא נכון? וכדאי שתהיה יפה (למרות שכבר ישבתי ליד גברים בחיי, זה לא דבר יוצא דופן)... אבל תחשבו על זה- אוטובוס יכול להיות כזה מקום מרגש לפעמים ...
נכתב על ידי יוזף ברויר , 29/8/2004 21:25  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





hope you are well,


good news,


Lilach comes to NY tonight, so she could bring you the


camera by next week.


bye

נכתב על ידי יוזף ברויר , 29/8/2004 19:59   בקטגוריות התגשמות  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביצים של שור- להשתין על כולם


זה היה יום קסום. לא מיהרתי לשום מקום. הקמתי את עצמי. לבשתי את החצאית שלי, להשתין על כולם היתה המחשבה היחידה בראש שלי וכך היה. בדרך החוצה השתנתי על אמא שלי בראש אמרתי לה ביי (היא אפילו לא שמה לב לחצאית I) ויצאתי.
הגעתי לקאנטרי מרוצה ושמח, עליתי לבריכה העליונה, התפשטתי מחצאיתי והתחלתי לשחות.
גיליתי שאפילו ירדתי עוד במשקל. אני שוקל 77 קילו במדיוק. מדהים. אני אפילו לא שומר כבר. התקשרתי לְחברה ואמרתי לה שאני רוצה לראות אותה. היא מאד שמחה שאני בא אליה כי היא לא תלאביבית. אמרתי לה שאני הולך להפתיע אותה."מה עשית בשיער?" היא שאלה. אני אפתיע אותך.
נכנסתי אליה הביתה- "הא, הבנתי מה עשית". היא היתה מרוצה.
היא גרה ליד הים, ליד הטיילת. הלכנו לשם, עוד טבילת אש. הייתי מרוצה (הרבה לא שמו לב שאני עם חצאית II), אלה שכן שמו לב התחלקו לשתי קבוצות- אלו שחייכו והיו מרוצים, ואלו ששרו לי "איזו מדינה" של הלבקן ההוא. בגדול מאד שמחתי.

אין שום סיבה שגברים לא ילכו בחצאיות. זה נוח, מאוורר וסקסי ברמות.
בנוסף, זה גם ביטוי עצמי, למי שזה הביטוי העצמי שלו- שמחה וששון.
טוב, טוב מאד.
אני מרוצה מעצמי.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 28/8/2004 21:23   בקטגוריות ביטוי עצמי  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לצאת מהקונכיה


אתה רוצה לצאת מהקונכיה הא מותק?
כן אני חושב בלב שלי
אחרי שנזכרתי שאני רוצה לספר לו שקניתי חצאית ושאין לי ביצים ללכת איתה.
אתה רוצה לצאת מהקונכיה הא מותק?
זה מהדהד לי בראש
וכל התמונות של מה שאני צריך לעשות ולהשתחרר.
הבנתי שאני כבשה בסוג של עדר, הבנתי שאני מכיר רק אנשים שכמותי
הבנתי שהאנשים שמושכים אותי באמת הם לא אלה שאני איתם אלא אלה שגורמים לי דווקא
רתיעה, או שגרמו לי לרתיעה.
היום ראיתי, שאני בכלל לא פתוח לסוגיי מחשבות אחרים ושאני נעול בקופסה קטנה של חומר מרדים.
אתה רוצה לצאת מהקונכיה הא מותק?
להשיל מעליך את הנשל,
אל תחייה את החיים של האחרים, תחייה את החיים שלך

אם אנחנו חברים, אז אם אנחנו זוג זה לא אומר שזה יפגע בחברות שלנו, להפך, הזוגיות שלנו רק חיזקה את החברות שלנו. משפט גאוני למי שחושב לא להיות עם מישהו אחר כי ה"ידידות" שלהם תיפגע.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 28/8/2004 04:59  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כבר לא עוקב אחרי אברבוך- אבל


הקופץ עם הכובע ממשיך לקפוץ, כבר חמש תשעים, והרצות מג'מייקה לריצת שליחים לובשות את הטייץ הכי פורנוגרפי שראיתי בחיים. החלק התחתון שלהן מודגש כדי שיסתכלו להם על החלק שעושים איתו ילדים- מדהים. יפה, אבל מדהים. איך הן הסכימו ללבוש את זה?
נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/8/2004 22:52  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Sliver


מה שמעניין בסרט הזה הוא שהוא על הצצה. מצלמות, טלסקופים, מעקבים.
שנית, מי שמציץ (בעל הבניין) נותן לחלק מדייריו טלסקופים כדי שיציצו לשכנים.
זוג מזדיין ורואים אותו. אחרי זה הוא ניגש להציץ למציצים.

שרון סטון נראית מצוין. היא בלונדינית עם קרה. וכולם מנסים להתחיל איתה.
זה סרט על בדידות שקורה במנהטן בואכה הסנטרל פארק.
שם חדרי הכושר לא על הקרקע או מתחתיה, הם בקומה עשרים, שלושים, אולי ארבעים.
אני מסתכל עליה וחושב על אחותי.
אחותי יפה. בלונדינית עם קרה. מדהים שהן דומות. אבל אני אוהב יותר את אחותי.
הסרט הזה מזכיר לי את כתה ז', אולי כתה ח'. הייתי בן 13, בחטיבה.
זה מזכיר לי חבר שפעם היה לי- אורן, הוא היה משוגע עליה ובכלל על סרטים, אחד כזה שידע הכל, שאהב את טווין פיקס,
המתח המיני נבנה בסרט...זה כל כך יפה
והפסקול , הפסקול של הסרט- נכון כל כך
מתאים כל כך
אולי הטוב ביותר אי פעם
אקסהיביציוניזם
זה הסרט.
שכרון חושים
שכרון חושים


נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/8/2004 22:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוקב אחרי אברבוך


הנאחס...

אין מדליה שם

אלוף הפוטנציה.

אימ
נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/8/2004 22:04  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוקב אחרי אברבוך


עוד אחד כזה ואבדנו.

מה יצקו לנו בראש שהוא יכול לקבל מדליה?
נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/8/2004 21:47  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסיני הזה תותח


מי היה מאמין שהסינים מהירים... רק שלא יתברר שהוא היה על סמים, הוא רק בן 21.

אלהים אדירים...
הוא היה מהיר.

קטיה פיסצקי הזאת יפה... פתאום עברנו אליה בשידור חי
נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/8/2004 21:35  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אברבוך פאק- והוא לא עובר...


כן.. היתה לו בעיה,

הוא נראה קילר

נקווה להמשך
מה אתם אומרים על זה עם הקסדה?
נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/8/2004 21:19  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הוא קפץ מחוץ למזרון אלהים- 5.65


נפל ישר על הגב והראש
נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/8/2004 20:47  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוקב אחרי אברבוך


הנה הוא הגיע... מתחיל עם גובה  5.65, ואני חושב לעצמי... קדימה אלכס, אל תאכזב, אנחנו היהודים יש לנו כזה מזל נאכס בוא תתן לנו כבוד-

עבר

מחיאות כפיים
עד הקפיצה הבאה.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 27/8/2004 20:43  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מורת רוח


קורת נחת

דנה התבלבלה ואמרה: להורים שלי אני לא בטוחה שהיתה קורת רוח.


אינטרנשיונל.
אוחצ'ה

 


קוקסינל בעברית = בחורית.
באמת.  
נכתב על ידי יוזף ברויר , 26/8/2004 22:29  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צחי מכניס לשי ודרור- (חובה לקרוא)


שי ודרור: מה שלומך? אנחנו חיכינו על הקו...

 

צחי: אנחנו?

 

שי ודרור: שי ודרור, אנחנו בשידור, לגבי הדו"ח של מבקר המדינה.

 

צחי הנגבי: שי ודרור! אתם עדיין קרחים?

 

שי ודרור: אחד מאתנו לפחות. הוא עדיין קרח ואני גידלתי תלתלים שחבל על הזמן.

 

צחי הנגבי: אני רוצה להמליץ לכם על אורי גרוס, בענייני פאות, הוא יכול לתת לשניכם פיאות. אני לא יודע עוד מי הקרח - זה שי או דרור?

 

שי: דרור הקרח.

 

צחי הנגבי: ומי המכוער?

 

דרור: מי המכוער? אמא שלך.

 

צחי הנגבי: אל תקחו את זה אישית, מי המכוער?

 

שי: תגיד, מה נהיה ממך..?

 

צחי הנגבי: חבר'ה, תהיו גברים, אל תתקפלו.

 

שי ודרור: שנינו מכוערים.

 

צחי הנגבי: אחד קרח ואני לא זוכר אם זה שי או דרור.

 

דרור: צחי, כשר בישראל, כבן של גאולה כהן, הייתי עוזב את העניין של היופי.

 

צחי הנגבי: אני לא מאמין. אתם משתמשים בהורים, זה אומר שפגעתי בכם בנקודה החלשה.

 

שי ודרור: לא, אין לנו נקודות חלשות.

 

צחי הנגבי: לא מתאים, חבר'ה, לא מתאים...

 

דרור: גם מה שאתה עשית עם המינויים זה כנראה לא מתאים למבקר המדינה.

 

צחי הנגבי: עכשיו אני חוזר, מי המכוער ומי הקרח?

 

שי: מה הולך כאן?

 

צחי הנגבי: בקיצור, זה לא ישודר, אה? אתם לא תעיזו לשדר משהו כזה...

 

שי ודרור: אנחנו בשידור עכשיו, אמרנו לך את זה בהתחלה.

 

צחי הנגבי: אם זה בשידור אז השגתי את המטרה שלי - להכניס אתכם פעם ראשונה להלם.

 

שי ודרור: אנחנו באמת בהלם. אנחנו ממש בהלם. הבעיה היא שאתה מאוד שאנן, זה מה שמטריד אותנו.

 

צחי הנגבי: אני קודם כל חוזר בי, וזה רק היה לראות אם אתם בני אדם רגילים, אני רואה שכן, עכשיו - דברו לעניין.

 

שי ודרור: אנחנו אנשים רגילים - בואו נדבר לעניין. מבקר המדינה אומר שאתה עשית מינויים פוליטיים שנוגדים את כל המנהל והחוק התקין ואתה אומר שזה בסדר ומקובל, נכון?

 

צחי הנגבי: לא. אני אומר שמבקר המדינה הוא הפוסק האחרון, אני מצדיע לו, וכמו שאתם רואים אני לא מתווכח איתו.

 

שי ודרור: אז אתה מתפטר בטח.

 

צחי הנגבי: אני בדרך למשחק של מכבי תל-אביב נגד פאוק סלוניקי,

 

שי ודרור: איך אתה יכול להרשות לעצמך ביום שמבקר המדינה מכריז שאתה אדם מושחת, וכל מה שיש לך להגיד זה אני בדרך למכבי בכדורסל...אתה חושב שזה הולם את תפקידך?

 

צחי הנגבי: אני לא פניתי אל אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית, לא פניתי שיכניסו תיקון, שביום שמבקר המדינה קובע...

 

שי: שאתה מושחת...

 

צחי הנגבי: ...שלא יהיו משחקים.

 

שי ודרור: ואתה פשוט הולך לראות משחק ביום כזה.

 

צחי הנגבי: אני לא רואה אתכם במוניטור, זה הקרח או המכוער?

 

דרור: אתה שם לב שאתה פונה למפלטו של הנבל כשאתה קורא לאחד קרח ולשני מכוער (מפלטו של המושחת...)

 

צחי הנגבי: כבר עשרים דקות אני לא מצליח לזהות.

 

דרור: אנחנו שנינו מכוערים, אנחנו לא מתביישים בזה. אני חושב שאתה צריך



 

 להתבייש במה שאתה עושה.

 

צחי הנגבי: אחד הוא קצת יותר נאה, אני לא זוכר מי.

 

שי: אני יכול להעריך שקיבלת את הכרטיסים בחינם בקומבינה?

 

צחי הנגבי: לא. לצערי הייתי צריך לקנות אותם ב- 500 שקל, וזה יותר מדי.

 

שי: הוכחת שאתה אדם ישר כמו סרגל. מבקר המדינה טעה לגביך בגדול.

 

צחי הנגבי: אני רוצה לנצל את השידור ולהביע מחאה חריפה בשם אוהדי הכדורגל הצהובים הנלהבים, ששועטים כרגע אל המשחק הזה ב-500 שקל כרטיס. לא מקובל עלינו. זאת הפעם האחרונה.

 

שי ודרור: אתה אומר - לא אכפת לי ממבקר המדינה או מהמדינה, אני ממנה מנויים פוליטיים ומה שמעניין אותי זה משחקי כדורגל, והעוולות הגדולות במדינה זה ה-500 שקל של הכרטיסים.

 

צחי הנגבי: זה כל מה שהכנתם? מי המפיק של התוכנית?

 

שי: לא נראה לי שלך יש בעיה עם איזה 500 שקל, זה הרי פינַטְס בשבילך.

 

צחי הנגבי: אין לכם משהו פחות בנאלי? כל התקשורת מתעסקת בזה, תחשבו על משהו יותר יצירתי.

 

דרור: זה באמת הפך להיות בנאלי ככל שזה נוגע לליכוד ולשרים כמוך.

 

צחי הנגבי: ...מפקד המחתרת הצ'צ'נית. האם אתם הפלתם את המטוסים או לא? חבר'ה - בשלוש, בארבע, בחמש, בשש, כל הרדיו עוסק בזה. מה קרה? אין הפקה? אין יצירתיות? אין כלום? שי ודרור הגדולים! בושה וחרפה.

 

שי (צוחק): אי אפשר עליך, אתה כנראה חי בשלום עם עצמך וזה מה שבאמת מדאיג בסיפור הזה. אבל בסדר, לך למשחק כדורסל, תהנה מהמשחק.

 

דרור: אמא שלך היתה יותר הגונה, נכון?

 

צחי הנגבי: אחרי שנזפתי בכם, הגעתי לשערי האיצטדיון ואני מקווה שבפעם הבאה יהיה לכם קצת יותר זמן לשוחח על נושאים שברומו של עולם. אתם אוהדי מכבי תל-אביב?

 

שי: אנחנו לא מבינים בכדורגל, אנחנו מתעסקים רק בשחיתויות של מבקר המדינה...ונקווה ש...

 

צחי הנגבי: אז אני מאחל לכם שגם אם אתם לא מבינים בכדורגל תהיו היום קצת פטריוטים, ותעמדו מול המרקע ותצעקו.

 

דרור: תהיה אתה קצת פטריוטי ותגיד - אני הולך הביתה. אבל זה כנראה לא יקרה לעולם.

 

צחי הנגבי: אני בטוח שגם אתם עוד תצביעו לי.

 

שי: ביי ביי. אנחנו לא נצביע לך.

(YNET)

נכתב על ידי יוזף ברויר , 26/8/2004 18:23  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא קוראים לי- אני בא לבד


ברחוב שבו אני גר יש הצטברות של אנשים שרוכבים על עגלות רכובות לסוסה.

קוראים להם אלטה-זעכן. אבל האמת שאף אחד לא קורא להם- הם באים לבד.
ולא רק זאת- הם קוראים בשם שלהם ואנחנו, ציבור הדיירים צריכים להגיב.


ברחוב שבו אני גר יש הצטברות של אנשים שרוכבים על עגלות רכובות לסוסה.
יש לפחות 3-4 אנשים שעיסוקם ברכיבה על עגלה לה מחובר רמקול ענק שמדבר לרחוב
בקול מזרחי של איזה זקן שסתם את האף כשקרא את תכולת עבודתו: תנורים, מקררים, שטיחים, עגלות, כורסאות אלטה-זעכן,כל דבר, אלטה-זעכן. יש בערך שניים שעוברים עם הפולקסווגן טרנספורטר שלהם, עוד אחד שעובר עם טנדר וכל השאר בעגלות עם סוסה מכוערת ועייפה.
ואי אפשר להתחמק מהם, הם פה, אף אחד לא קרא להם והם לא שואלים אף אחד.
איזה מזל שהם לא כמו האוטו-גלידה שעובר פה פעם ביומיים עם המנגינה המעצבנת שלו. בסך הכל מסכן הבחור, נוסע ברחבי העיר כדי למכור ארטיקים בשלוש שקל ארבע שקל לזעטוטים חסרי חיים.
זה לא הכל, ברחוב שבו אני גר יש הצטברות של גינות ועל כל גינה מגיע גנן כל יום ראשון שלישי וחמישי (בסדר הזה) וקוצץ את האמאמא של הדשא ושל העצים מסביב. ככה סתם בשביל הכיף. אז גם כשרוצים לישון עד מאוחר, לא יועילו חלונות סגורים, מזגן ואטמי אוזניים, רעש הכיסוח יגיע לאזניכם.
כמו שאמרתי קודם- אף אחד לא קרא להם- הם באו לבד.
נכתב על ידי יוזף ברויר , 26/8/2004 16:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

83,208
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליוזף ברויר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יוזף ברויר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)